קוד: ויבואו מקצה 9 חדשים ו20 יום ירושלים בתנ"ך
סוג: אין
מאת: אראל
אל: פירושים וסימנים 7
הביטוי "יום ירושלים" נזכר בתנ"ך פעמיים; אחת מהן היא:
שמואל ב כד8: "וַיָּשֻׁטוּ בְּכָל הָאָרֶץ; וַיָּבֹאוּ, מִקְצֵה תִשְׁעָה חֳדָשִׁים וְעֶשְׂרִים יוֹם, יְרוּשָׁלִָם
"
על-פי הפשט, כוונת הפסוק היא, שהאנשים שיצאו לפקוד את בני ישראל בימי דוד,
באו חזרה
לירושלים אחרי 9 חודשים ו-20 יום שבהם הסתובבו בארץ; כלומר, המילים "יום ירושלים" מופרדות ואינן מהוות ביטוי.
אולם, על-דרך הרמז, אפשר לראות כאן רמז ליום ירושלים בימינו.
יום ירושלים חל ב-28 באייר - היום שבו שוחררה ירושלים העתיקה מידי הירדנים; אך למעשה היה ראוי לקבוע אותו לתאריך 29 באייר, היום שבו נחו תושבי ירושלים אחרי השיחרור (כמו שחג הפורים נחגג בתאריך 14 באדר - היום שבו נחו היהודים אחרי שהכו בשונאיהם).
אם נחזור 9 חודשים ו-20 יום אחורה מתאריך זה, נגיע לתאריך 9 באב.
ישעיהו סו10: "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ
כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ
" - הנביא קורא לכל מי שמתאבל על ירושלים לשמוח בשמחתה; אם כך, האנשים
שמתאבלים על ירושלים בתשעה באב, צריכים לשמוח בשמחת ירושלים, ושמחה זו חלה
9 חודשים ו-20 יום אחרי האבל - ביום ירושלים - "מקצה תשעה חדשים ועשרים - יום ירושלם
".