קוד: אבשלום הפסיד בגלל רדיפת כבוד בתנ"ך
סוג: מניעים1
מאת: ע"פ הרב יגאל אריאל
אל: עוז מלך
במאמר הזה נדבר על פרשת מרד אבשלום. הפרשה מסופרת בתנ"ך בשמואל-ב טו - יט. לטובת אלה ששכחו – נזכיר כאן בקיצור את הסיפור. אבשלום, בנו של דוד המלך, מרד בו (שמואל ב טו10). דוד ברח מירושלים (שמואל ב טו13). אבשלום השתלט על ירושלים (שמואל ב טז15), והתחיל לתכנן את צעדיו הבאים. היו לו שני יועצים:
ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם, כאשר ישאל איש בדבר הא-להים..."
כל אחד מהם נתן לאבשלום עצה שונה:
אבחרה נא שנים עשר אלף איש, ואקומה, וארדפה אחרי דוד הלילה, ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידיים, והחרדתי אותו, ונס כל העם אשר איתו, והכיתי את המלך לבדו...": אחיתופל יעץ לפעול במהירות כדי לנצל את העייפות של דוד: לרדוף אחריו עוד הלילה עם צבא קטן, ולחסל אותו.
האסוף יאסף עליך כל ישראל מדן ועד באר שבע, כחול אשר על הים לרוב, ופניך הולכים בקרב, ובאנו אליו באחד המקומות אשר נמצא שם, ונחנו עליו כאשר ייפול הטל על האדמה, ולא נותר בו ובכל האנשים אשר איתו גם אחד...": חושי יעץ לא למהר, אלא לחכות עד שכל ישראל יתאספו אל אבשלום, ורק אז לצאת למלחמה.
אבשלום בחר בעצה של חושי (שמואל ב יז14), וזה מאד עזר לדוד – זה נתן לו זמן לנוח, להתאושש ולהתארגן (שמואל ב יז24), ולבסוף המחנה של דוד ניצח בקרב (שמואל ב יח7) ואבשלום מת (שמואל ב יח14).
למה אבשלום לא שמע לעצת
אחיתופל? הרי הוא ידע שאחיתופל אף-פעם לא טועה - הוא ידע שדבריו של
אחיתופל היו "כאשר ישאל איש בדבר הא-להים
"!
ייתכן שהסיבה היא רדיפת-הכבוד של אבשלום.
נעיין שוב בעצת אחיתופל. הדבר הבולט ביותר בסגנון של העצה הוא, שהיא
נאמרה כולה בגוף ראשון: "אני
אבחרה
,
אני
אקומה
,
אני
ארדפה
,
אני
הכיתי
...". אחיתופל היה השחקן המרכזי בעצה הזאת.
כשאבשלום שמע את זה, זה כבר לא מצא חן בעיניו. הוא בטח חשב בליבו "מה זאת
אומרת 'אני'? מי אתה בכלל? אתה רק יועץ! אני המלך, ואני רוצה לעשות את
הדברים החשובים!".
לכן אבשלום עזב את עצת אחיתופל ופנה אל חושי. דבריו של חושי התחילו במילים: "אתה
ידעת...
" וזה כבר נשמע הרבה יותר טוב. גם בגוף העצה השחקן המרכזי היה אבשלום: "האסוף יאסף
עליך כל ישראל...
ופניך הולכים בקרב...
" (פירוט)
כשאבשלום שמע את העצה הזאת, כבר היה ברור לו לחלוטין איזו עצה טובה יותר: כמובן, העצה של חושי, שנתנה לו יותר כבוד... ורדיפת-הכבוד הזאת של אבשלום הביאה לבסוף למותו.
הרעיון מבוסס על הספר "עוז מלך", של הרב יגאל אריאל.