קוד: ביאור:שופטים יא27 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שופטים יא27: "וְאָנֹכִי לֹא חָטָאתִי לָךְ, וְאַתָּה עֹשֶׂה אִתִּי רָעָה לְהִלָּחֶם בִּי; יִשְׁפֹּט ה' הַשֹּׁפֵט הַיּוֹם בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵין בְּנֵי עַמּוֹן
"
יפתח סיים את דבריו למלך בני-עמון ואמר לו: "-
ואנוכי (בני-ישראל)
לא חטאתי לך (לבני-עמון); ולכן אין כל הצדקה שתפתח במלחמה: ואם
תילחם בי,
אתה עושה איתי
רעה - אתה חוטא לי; ואמנם אין בית-דין אנושי שיכול לשפוט בינינו, אבל
ה', השופט של כל הארץ, הוא
ישפוט היום בין בני-ישראל ובין בני-עמון - הוא ישפוט אותך על הרעה שאתה עושה לי בכך שאתה פותח במלחמה לא-צודקת".
---
נחש מלך בני-עמון העמיד צבא כבד על גבול ישראל, והיה ברור שהוא מתכוון לפתוח במלחמה. יפתח, שופט ישראל, ניסה לשכנע אותו שלא יילחם, ובסוף המשא-ומתן אמר לו את הפסוק שלנו. מכאן אנחנו למדים עקרון חשוב: לא כל מלחמה היא צודקת. יש אנשים החושבים, שהמילה "מלחמה" היא מעין מילת-קסם, המתירה את איסורי גזל ורצח; אולם למעשה, מלחמה שאינה מוצדקת היא רעה; אסור לעם אחד להילחם בעם אחר שלא חטא לו. וכל המעורבים במלחמה כזאת יישפטו בבית-המשפט הגבוה ביותר - בית-המשפט של ה'.
1. ה' נקרא לראשונה "שופט כל הארץ" בדברי אברהם אבינו, בקשר למשפט סדום ועמורה,
בראשית יח25: "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?!
" (פירוט).
2. הנביא ישעיהו מנבא, שבעתיד העמים יקבלו על עצמם מרצונם את משפט ה', ולכן לא יהיה בכלל צורך במלחמות,
ישעיהו ב4: "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת; לֹא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה
" (פירוט);
מיכה ד3: "וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים, וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק; וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים, וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת; לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה
".
3. יפתח שוב התלונן על מלחמה לא-צודקת כאשר בני אפרים תקפו אותו, לאחר שובו מהמלחמה בבני-עמון,
שופטים יב3: "וָאֶרְאֶה כִּי אֵינְךָ מוֹשִׁיעַ, וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי, וָאֶעְבְּרָה אֶל בְּנֵי עַמּוֹן, וַיִּתְּנֵם ה' בְּיָדִי; וְלָמָה עֲלִיתֶם אֵלַי הַיּוֹם הַזֶּה
לְהִלָּחֶם בִּי?
". "היום הזה" - בנגוד למלחמה עם בני עמון, שבני עמון באו להלחם עם ישראל עוד לפני שבכלל קראו ליפתח
(עמוס).
4. פסוקנו נזכר פעמים רבות בדברי המדינאי האנגלי ג'ון לוק, בספרו המסכת השניה על ממשל מדיני: