כדי לחשב את התאריכים בספר שופטים, נקרא את כל הפסוקים שמזכירים מספרי שנים (בסוגריים נחשב את מספר השנים הקטן ביותר שחלפו מתחילת ספר שופטים עד סוף הפסוק):
א. מעתניאל עד יאיר
החלק הראשון בספר שופטים, מפרק ג עד ט, מתאפיין בכך שיש שנים של שיעבוד ושנים של שקט לסירוגין:
-
ג 8
: "וַיַּעַבְדוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם,
שְׁמֹנֶה שָׁנִים". (8)
-
ג9-11: "וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-ה', וַיָּקֶם ה' מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּשִׁיעֵם--אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן-קְנַז... וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ
אַרְבָּעִים שָׁנָה; וַיָּמָת עָתְנִיאֵל בֶּן-קְנַז" (שנות השקט היו בוודאי אחרי שנות השיעבוד, ולכן הן הסתיימו לפחות בשנת 48)
-
ג12-14: "וַיְחַזֵּק ה' אֶת-עֶגְלוֹן מֶלֶךְ-מוֹאָב עַל-יִשְׂרָאֵל... וַיַּךְ אֶת-יִשְׂרָאֵל... וַיַּעַבְדוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֶגְלוֹן מֶלֶךְ-מוֹאָב,
שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה" (שנות השיעבוד לעגלון היו בוודאי אחרי שנות השקט, והסתיימו לפחות בשנת 66).
-
ג15-30 "וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-ה', וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת-אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא בֶּן-הַיְמִינִי... וַתִּכָּנַע מוֹאָב בַּיּוֹם הַהוּא תַּחַת יַד יִשְׂרָאֵל; וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ
שְׁמוֹנִים שָׁנָה" (שנות השקט היו בוודאי אחרי שנות השיעבוד, כלומר לפחות 146).
-
(ג31: "וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת, וַיַּךְ אֶת-פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר; וַיּוֹשַׁע גַּם-הוּא אֶת-יִשְׂרָאֵל" - כאן לא נזכר מספר השנים - ייתכן שכל התקופה של המלחמה עם הפלשתים היתה קצרה יותר משנה).
-
ד1-3: "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'; וְאֵהוּד מֵת.
וַיִּמְכְּרֵם ה' בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ-כְּנַעַן... וְהוּא לָחַץ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה
עֶשְׂרִים שָׁנָה" (שנות השיעבוד בוודאי היו אחרי שנות השקט, לפחות 166).
-
ה31: "כֵּן יֹאבְדוּ כָל-אוֹיְבֶיךָ, ה', וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ; וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ
אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שנות השקט בוודאי היו אחרי שנות השיעבוד, לפחות 206).
-
ו1: "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הָרַע בְּעֵינֵי ה'; וַיִּתְּנֵם ה' בְּיַד-מִדְיָן
שֶׁבַע שָׁנִים" (שנות השיעבוד היו בוודאי אחרי שנות השקט,
לפחות
213).
-
ח28: "וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ
אַרְבָּעִים שָׁנָה בִּימֵי גִדְעוֹן" (שנות השקט היו בוודאי אחרי שנות השיעבוד, לפחות 253).
-
ט22: "וַיָּשַׂר אֲבִימֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל,
שָׁלֹשׁ שָׁנִים" (שלטונו של אבימלך בוודאי היה אחרי ימי גדעון, לפחות 256).
-
י1-2: "וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן-פּוּאָה בֶּן-דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר... וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל
עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה..." (תולע קם אחרי אבימלך -
לפחות
279).
-
י3: "וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי, וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל
עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וַיָּמָת יָאִיר וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן" (יאיר קם "אחריו", כלומר הוא שפט את ישראל לפחות עד שנת 301).
עד עכשיו החשבון היה מאד ברור - כל תקופה באה בהכרח אחרי התקופות הקודמות, ללא חפיפה. סכום כל מספרי השנים נותן 301, ולכן כל האירועים מפרק ג ועד מות יאיר נמשכו 301 שנים לפחות.
ב. מיפתח עד שמשון
אך בהמשך החשבון פחות ברור, כי לגבי השופטים האחרונים שנזכרו בסעיף הקודם - אבימלך, תולע ויאיר - לא נאמר שהארץ שקטה בימיהם. נקרא את הקטע הבא:
-
י7-9: "וַיֹּסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה', וַיַּעַבְדוּ אֶת-הַבְּעָלִים וְאֶת-הָעַשְׁתָּרוֹת וְאֶת-אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת-אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי-עַמּוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים; וַיַּעַזְבוּ אֶת-ה' וְלֹא עֲבָדוּהוּ. וַיִּחַר-אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד-פְּלִשְׁתִּים, וּבְיַד בְּנֵי עַמּוֹן.
וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּשָּׁנָה הַהִיא;
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֶת-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן - בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד. וַיַּעַבְרוּ בְנֵי-עַמּוֹן אֶת-הַיַּרְדֵּן, לְהִלָּחֵם גַּם-בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין וּבְבֵית אֶפְרָיִם; וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד". לא ברור האם 18 השנים הללו באו אחרי מות יאיר, או עוד בחייו (הכתוב מתאר את מותו של יאיר כדי לסיים את סיפור חייו של יאיר לפני שמתחילים סיפור חדש, כפי שהסברנו במאמר "
אין מוקדם ומאוחר בתורה ").
-
ממה שנאמר בהמשך (י 17-18): "וַיִּצָּעֲקוּ בְּנֵי עַמּוֹן, וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד; וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה.
וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ 'מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן - יִהְיֶה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד'", ניתן להסיק, שבאותו זמן לא היה מנהיג ליושבי גלעד, כלומר - המלחמה נגד בני-עמון התחילה אחרי מותו של יאיר - אחרי שנת 301 (והשיעבוד לעמונים התחיל בשנת 283). ואם נאמר שגם השיעבוד לבני עמון התחיל אחרי מותו של יאיר (בשנת 301) - אז המלחמה נגד בני-עמון התחילה אחרי שנת 319. מכיוון שעד עכשיו חישבנו את המספר המינימלי, נמשיך כך גם להבא ונניח שהמלחמה נגד בני עמון התחילה בשנת 301.
-
בדבריו של יפתח אל מלך בני עמון מצאנו (יא26): "בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ, וּבְכָל-הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל-יְדֵי אַרְנוֹן,
שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה - וּמַדּוּעַ לֹא-הִצַּלְתֶּם בָּעֵת הַהִיא?". מספר זה כמובן אינו מדוייק - יפתח אינו הסטוריון, ואין מטרתו בנאום זה למסור מספר מדוייק; למעשה, כפי שראינו, מכיבוש עבר-הירדן המזרחי ועד ימי יפתח עברו יותר מ-300 שנה. כמה בדיוק? זה תלוי במספר השנים שעברו מכיבוש עבר-הירדן המזרחי ועד תחילת ספר שופטים. כפי שהסברנו במאמר "
תאריכים בספר יהושע ", עברו לפחות 7 שנים, כך שמלחמת יפתח היתה לפחות 308 שנים אחרי הכיבוש. לפי חז"ל עברו לפחות 28שנה, כך שמלחמת יפתח היתה לפחות 329 שנים אחרי הכיבוש (בכל מקרה זה מספר שאפשר לעגל למטה ולקבל 300).
-
בהמשך נאמר (יב 7): "וַיִּשְׁפֹּט יִפְתָּח אֶת-יִשְׂרָאֵל
שֵׁשׁ שָׁנִים"; יפתח עלה לגדולה לאחר מלחמתו בבני עמון, ושפט את ישראל עד שנת 307.
-
יב 8-9: "וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת-יִשְׂרָאֵל, אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם... וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל
שֶׁבַע שָׁנִים". אבצן שפט אחרי יפתח, כלומר עד 314.
- יב 11-12: "וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת-יִשְׂרָאֵל אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי, וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל
עֶשֶׂר שָׁנִים...": אילון שפט אחרי אבצן, כלומר עד 324.
-
יב 13-14: "וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עַבְדּוֹן בֶּן-הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי... וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל
שְׁמֹנֶה שָׁנִים". עבדון שפט אחרי אילון, כלומר עד 332.
בסך הכל, מתחילת השיעבוד לבני-עמון ועד מות עבדון עברו לפחות 18+6+7+10+8= 49 שנים.
בהמשך נאמר:
-
יג 1: "וַיֹּסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'; וַיִּתְּנֵם ה' בְּיַד-פְּלִשְׁתִּים
אַרְבָּעִים שָׁנָה". שוב, מכיוון שלא נאמר שהארץ שקטה, ייתכן שהשיעבוד לפלשתים היה עוד בימיהם של השופטים הקודמים. יותר מזה: כבר בפרק י נאמר "וַיִּחַר-אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד-פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד בְּנֵי עַמּוֹן", כלומר - ייתכן שהשיעבוד לפלשתים התחיל אף לפני השיעבוד לבני עמון; העמונים שיעבדו את ישראל מצפון-מזרח והפלשתים שיעבדו את ישראל מדרום-מערב.
-
בהמשך נאמר
על שמשון (טו 20): "וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל
בִּימֵי פְלִשְׁתִּים
עֶשְׂרִים שָׁנָה" - לא נאמר שהוא שפט את ישראל אחרי השופטים הקודמים, ולכן ייתכן שהוא שפט במקביל - למשל, בזמן שאילון ועבדון שפטו את ישראל בצפון, שמשון שפט את ישראל בדרום.
-
20 השנים של שמשון היו "בימי פלשתים", כלומר הן מוכלות ב-40 השנים של השיעבוד לפלשתים. קרוב לוודאי שהן היו 20 השנים האחרונות של שיעבוד הפלשתים, משום שבמותו הרג שמשון 3000 איש ובהם כל מנהיגי הפלשתים, דבר שבוודאי גרם להפסקה חלקית לפחות של השיעבוד.
-
לאחר מותו של שמשון, נאמר שוב (טז 31): "וְהוּא שָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל
עֶשְׂרִים שָׁנָה". ייתכן שיש כאן חזרה על מה שנאמר לפני כן (טו 20), אך ע"פ חז"ל, החזרה מלמדת ששמשון "שפט" את ישראל גם לאחר מותו; האסון הכבד ששמשון המיט על הפלשתים במותו הפחיד את הפלשתים, והם עזבו את ישראל בשקט למשך 20 שנה. גם לפי דעה זו, שמשון שפט את ישראל 20 שנה בסוף ימי פלשתים.
כאמור, קשה לדעת מתי בדיוק היו 40 השנים של השיעבוד לפלשתים ותקופת שיפוטו של שמשון - ייתכן שהן חפפו את תקופת 49 השנים של השיעבוד לעמון ושל השופטים שבאו אחר-כך.
אם כך, כדי לענות על השאלה ששאלנו בכותרת - כמה שנים נמשכה תקופת השופטים - המספר הברור ביותר הוא מספר השנה שבה נפטר עבדון - 332.
מכאן ניתן להסיק, שתקופת השופטים - מהשיעבוד לכושן-רשעתיים ועד מותו של עבדון - נמשכה לפחות 332 שנה.
המשך - במאמר "תאריכים בספר שמואל"...