קוד: אבימלך נהרג בגלל כעס וגאוה בתנ"ך
סוג: מבנה1
מאת: אראל ע"פ מלבי"ם
אל: פירושים וסימנים 2
וישלח א-להים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי-שכם... לבוא חמס שבעים בני ירובעל ודמם לשום על אבימלך … ועל בעלי-שכם"
ומסתיימת בפסוק: "וישב א-להים
את רעת אבימלך …
ואת כל רעת אנשי-שכם השיב א-להים בראשם, ותבוא אליהם קללת יותם בן ירובעל
".
הפסוקים מדגישים, שהמלחמה הזאת היא לא מלחמה טבעית: זוהי מלחמה שה' אירגן, כדי להעניש גם את אבימלך וגם את בעלי-שכם, וכמו שאמר יותם בקללה שלו: "תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי-שכם..., ותצא אש מבעלי-שכם... ותאכל את אבימלך
".
ועכשיו נתחיל להסביר את הפסוקים לפי העיקרון הזה (ע"פ מלבי"ם).
". אם אבימלך היה עובר שם באותו היום – הם היו מצליחים להרוג אותו והמלחמה היתה נגמרת מייד – ובעלי-שכם לא היו נענשים... הקב"ה לא רצה שזה ייגמר כל-כך מהר, ולכן הוא 'סידר את העניינים' כך שאבימלך לא עבר שם באותו יום. ובינתיים: האורבים ישבו במארב וחיכו לאבימלך, ישבו והשתעממו, ישבו ורעבו... עד שנמאס להם לחכות והם החליטו להעביר את הזמן בשדידת עוברי-דרכים תמימים: "וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים
". הידיעה הזאת הגיעה לאבימלך ("ויגזלו את כל אשר יעבור עליהם בדרך
), והוא החליט להיזהר ולעבור לעיר תרמה=ארומה (פסוק 31), שהיתה (כנראה) עיר בצורה ומוגנת. (פירושים אחרים למילה תרמה).ויוגד לאבימלך"
". בעלי-שכם בטחו בגעל והחליטו בכל-זאת להמשיך את המרד.ויבוא געל בן עבד ואחיו, ויעברו בשכם; ויבטחו בו בעלי-שכם
וייצאו השדה ויבצרו את כרמיהם, וידרכו, ויעשו הילולים; ויבואו בית אלוהיהם, ויאכלו וישתו ויקללו את אבימלך". געל אומר בפירוש שאבימלך לא ראוי להיות שליט בשכם – הוא בכלל לא שייך לשכם: "
מי אבימלך ומי שכם כי נעבדנו!?" [בלשון ימינו: 'איפה אבימלך ואיפה שכם!?]. אבימלך שייך בכלל למשפחה אחרת – משפחת גדעון (מעפרה): "
הלוא בן ירובעל!". וגם "
זבול - פקידו" של אבימלך לא שייך לכאן. לאחר מכן געל כבר משתכר ומתחיל לדבר משפטים לא מובנים: "
". (כמה פירושים).עבדו את אנשי חמור אבי שכם, ומדוע נעבדנו אנחנו!?
ומי ייתן את העם הזה בידי, ואסירה את אבימלך" והוא פונה אל אבימלך בלגלוג ואומר: "
רבה צבאך וצאה!" נראה אותך יוצא מהעיר שלך, אם אתה גבר!
וישלח מלאכים אל אבימלך בתרמה לאמור: הנה געל בן עבד ואחיו באים שכמה, והנם צרים את העיר עליך", געל ואחיו מתכוננים לעשות עליך מצור! לכן לא כדאי לך להישאר בעיר אלא לארוב להם בדרך: "
ועתה קום לילה, אתה והעם אשר איתך, וארוב בשדה;" ובבוקר, "
כזרוח השמש", לאחר שגעל ייצא משכם – "
תשכים ופשטת על העיר; והנה הוא והעם אשר איתו יוצאים אליך, ועשית לו כאשר תמצא ידך".
ויקם אבימלך וכל העם אשר עימו לילה; ויארבו על שכם ארבעה ראשים". אבל אם הכל היה הולך לפי התכנית – אבימלך היה מנצח בקלות ולא היה נענש. והקב"ה לא רצה שזה ייגמר כל-כך מהר, ולכן הוא 'סידר את העניינים' כך שגעל התעכב קצת ביציאה מן העיר: "
וייצא געל-בן-עבד, ויעמוד פתח שער העיר". לפי החשבון של אבימלך, געל היה אמור כבר להיות רחוק מהעיר, ולכן הוא יצא מהמארב: "
ויקם אבימלך והעם אשר איתו מן המארב". להפתעתו הרבה, הוא ראה שגעל עדיין נמצא ליד שער העיר – וזה הרס לו את התכנית: הרבה יותר קשה להלחם בצבא שנמצא ליד העיר מאשר בצבא שנמצא בשדה.
וירא געל את העם ויאמר אל זבול הנה עם יורד מראשי ההרים". גם זבול, פקידו של אבימלך, הופתע מכך שאבימלך יצא מן המארב לפני הזמן, והוא ניסה להציל את המצב ולשכנע את געל שבכל-זאת יצא מן העיר: "
ויאמר אליו זבול: את צל ההרים אתה רואה כאנשים", אין שם בכלל אנשים -- אתה יכול לצאת... אבל געל לא השתכנע, ואמר: "
הנה עם יורדים מעם טבור הארץ; וראש אחד בא מדרך אילון מעוננים!". זבול לא ויתר, והוא החליט לשכנע את געל לצאת מן העיר תוך ניצול הגאווה של געל: "
ויאמר אליו זבול: 'איה איפוא פיך אשר תאמר 'מי אבימלך כי נעבדנו''!? הלא זה העם אשר מאסת בו - צא נא עתה והילחם בו!". אם אתה כזה גיבור – צא ותילחם נגדו בחוץ, בשדה, ולא בתוך העיר!
וייצא געל לפני בעלי שכם, ויילחם באבימלך". המלחמה התנהלה בשדה, אבל מכיוון ששני הצדדים היו מופתעים – אף אחד מהם לא הצליח להכריע בקרב (וזה בדיוק מה שהקב"ה רצה, כאמור למעלה):
וירדפהו אבימלך, וינס מפניו, וייפלו חללים רבים עד פתח השער".
". (כנראה שגם הוא ספג אבדות בקרב).ויישב אבימלך בארומה
ויגרש זבול את געל ואת אחיו משבת בשכם". הם היו כבר מוכנים לוותר על המרד ולשכוח מכל העניין, וביום המחרת הם יצאו לשדה לעבודה: "
ויהי ממחרת, וייצא העם השדה; ויגידו לאבימלך".
וייקח את העם, ויחצם לשלושה ראשים, ויארוב בשדה; וירא והנה העם יוצא מן העיר, ויקם עליהם ויכם...". הכעס של אבימלך היה גדול במיוחד: גם לאחר שהרג את כל אנשי העיר הוא לא נרגע: "
ויתוץ את העיר, ויזרעה מלח". וגם אחרי זה הוא לא נרגע, והלך לשרוף את מגדל-שכם: "
ויציתו עליהם את הצריח באש; וימותו גם כל אנשי מגדל שכם".
תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי-שכם...".
תצא אש מבעלי-שכם... ותאכל את אבימלך".