מחנה אדוניהו ומחנה שלמה

קוד: ביאור:מלכים א א7 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

בימי זקנתו של דוד המלך, התחיל אדוניהו בנו לפעול על-מנת לרשת את כסאו. הפסוקים מתארים את מחנה התומכים שלו, ואת האנשים שלא תמכו בו:

מלכים א א7: "וַיִּהְיוּ דְבָרָיו עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה. וְצָדוֹק הַכֹּהֵן,וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע,וְנָתָן הַנָּבִיא,וְשִׁמְעִי וְרֵעִי וְהַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר לְדָוִד , לֹא הָיוּ עִם אֲדֹנִיָּהוּ. וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת אֲשֶׁר אֵצֶל עֵין רֹגֵל, וַיִּקְרָא אֶת כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ. וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ וְאֶת הַגִּבּוֹרִים וְאֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא"

כמו בלוח שחמט, וכמו שקורה לרוב לפני הבחירות במדינת ישראל, המנהיגים הפוליטיים החשובים מתחלקים בין שתי המפלגות הגדולות בצורה סימטרית למדי:

	מקור	תומכי אדוניה	מתנגדי אדוניה
מפקד צבאי	שמואל ב כ23: "וְיוֹאָב אֶל כָּל הַצָּבָא יִשְׂרָאֵל, וּבְנָיָה בֶּן יְהוֹיָדָע עַל הכר[ת]י וְעַל הַפְּלֵתִי".	יואב בן צרויה - שר הצבא של כל ישראל.	בניהו בן יהוידע - מפקד יחידת הלוחמים הזרים "הכרתי והפלתי".
כהן	שמואל ב כ25: "ושיא[וּשְׁוָא] סֹפֵר, וְצָדוֹק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנִים".	אביתר - הכהן שברח מנוב והצטרף לדוד כשברח משאול (שמואל א כב20).	צדוק - כהן שהתמנה לראשונה לצדו של אביתר לאחר שדוד עלה לשלטון (שמואל ב ח17).
נאמני דוד	שמואל ב כג8: "אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד... כל שלשים ושבעה".	אנשי יהודה עבדי המלך - בני שבט יהודה הנושאים משרות ממלכתיות.	שמעי ורעי והגיבורים אשר לדוד - קבוצה של 37 איש שהוכיחו את גבורתם במלחמות של דוד.
משפחת דוד		בני המלך - אחיו הצעירים של אדוניהו (ראו עץ משפחה למטה).	שלמה - בנה של בת-שבע, אשתו האהובה של דוד.
נביא			נתן - הנביא שהוכיח את דוד על חטא בת-שבע, ושנתן לשלמה את השם "ידידיה".

בני המלך

לדוד היו נשים רבות ובנים רבים:

האישה:	מיכל בת שאול	אחינועם היזרעאלית	אביגיל אשת נבל הכרמלי	מעכה בת תלמי מלך גשור	חגית	אביטל	עגלה אשת דוד	בת שבע	פילגשים
הבנים (שמ"ב ג2, שמ"ב ה14, דה"א ג5):	-	אמנון	כלאב	אבשלום תמר	אדוניה	שפטיה	יתרעם	שלמה שמוע שובב נתן	יבחר אלישוע נפג יפיע אלישמע אלידע אליפלט נגה ירימות

לכאורה, כל אחד מן האחים הוא מועמד פוטנציאלי למלוכה. אם כך, מדוע תמכו כל האחים באדוניהו?

נראה שבת-שבע היתה אשתו האהובה ביותר של דוד. בעוד שכל הנשים ילדו לו בן אחד, בת-שבע ילדה לו ארבעה בנים. ייתכן שכל שאר הנשים והבנים הרגישו מעט מקופחים, הם הרגישו ששלמה - בנה של בת-שבע - הוא המועמד המועדף, ולכן התאחדו כולם סביב המועמד בעל הסיכוי הגדול ביותר למלוכה מלבד שלמה, כדי ליצור "גוש חוסם" נגד מחנה שלמה.

ומדוע דווקא אדוניהו, מה קרה לשלושת האחים הגדולים יותר?

• אמנון - אנס את תמר ונרצח על-ידי אבשלום;
• אבשלום - מרד בדוד ונהרג;
• כלאב - לא נזכר ולא נשמע בשום מקום; יש מסבירים שמת, ויש מסבירים שהעדיף לפרוש מהמרוץ ולהקדיש את חייו לעניינים רוחניים.

יואב מול בניהו

יואב היה שר הצבא הותיק והנכבד. מדוע תמך באדוניה?

1. "לפי שהיה יודע שבלבו של דוד עליו על שהרג את אבנר ועמשא ואבשלום, וסופו שיצוה את בנו המולך תחתיו עליו; לפיכך היה רוצה שימלוך זה על ידו, ויאהבנו" (רש"י, ודומה לזה פירשו אברבנאל ומלבי"ם). ליואב אכן היתה סיבה לחשוש, שהרי כמה שנים לפני כן, בעקבות הריגת אבשלום, אמר דוד, שמואל ב יט14: "וְלַעֲמָשָׂא תֹּמְרוּ 'הֲלוֹא עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה, כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף אִם לֹא שַׂר צָבָא תִּהְיֶה לְפָנַי כָּל הַיָּמִים תַּחַת יוֹאָב'"

2. " יואב היה מלא חששות מפני בת-שבע ובנה שלמה, לפי שידיו מגואלות בדם אוריה החתי, בעלה הראשון של בת-שבע " (מ' גרסיאל, מלכות דוד - מחקרים בהיסטוריה ועיונים בהיסטוגרפיה ת"א, ‎1975, עמ' ‎162-161).

3-4. "פייגן (פייגין, מסתרי העבר, עמ' ‎79, וראה גם: א' בורשטיין, מחביוני העבר - מחקרים בתולדות ישראל ותרבותו, רמת-גן תשכ"ה, עמ' ‎20-19.) מסביר את הצטרפותו של יואב בשאיפה של אדוניהו להחזיר את כוח ההשפעה וההגמוניה הבלעדית של שבט יהודה, "שכן הוא מבקש להשיב לחברון (עיר הולדתו) את כבודה, להשיב את הכהן הזקן על כנו, שהמפקד יהיה רק יואב הזקן, שמקורביו הגיבורים יהיו רק בני יהודה"... לזאת יש להוסיף, שייתכן שיואב העריך שאדוניהו ימלוך מכוח היותו המבוגר שבאחים." (חיים נבון).

בניהו היה גם הוא מפקד צבאי ותיק, אחד מגיבורי דוד (שמ"ב כג), ומפקד יחידת הכרתי והפלתי. מדוע לא תמך באדוניהו?

1. אילו היה מדובר בפוליטיקה של ימינו, היה אפשר להגיד שהוא שאף להחליף את יואב בתפקיד שר הצבא, ולכן העדיף לתמוך במועמד השני - שלמה; ואכן, לאחר ששלמה עלה לשלטון, הוא מינה את בניהו לשר צבא תחת יואב (מל"א ב35).

2. וייתכן שבניהו היה מקורב יותר לדוד, וידע שדוד מעדיף את שלמה: "כי ידעו שדעת דוד להמליך את שלמה, והיה זה אצלם מרד למרות רצון דוד מלכם" (מלבי"ם).

3. וייתכן גם ש"דוד טיפח את בניהו מתוך כוונה ברורה למעט בכוחו של יואב. דוד חיזק את מעמדו של בניהו בהתמדה, ואף מסר לידיו את הפיקוד על יחידת משמר המלך - הכרתי והפלתי." (חיים נבון ע"פ גרסיאל, מלכות דוד, עמ' ‎182) .

אביתר מול צדוק

אביתר היה כהן ותיק שהצטרף לדוד לאחר שמשפחתו נרצחה בנוב. מדוע תמך באדוניה?

1. "ועם אביתר הכהן - שנסתלק מן הכהונה משברח דוד מירושלים מפני אבשלום, ששאל באורים ותומים ולא עלתה לו, שנאמר (שמואל ב טו כד) ויעל אביתר; והיה מבני בניו של עלי, וידע שלא ישמש בימי שלמה, שהרי נאמר לעלי (שמואל א ב לה) והקימותי לי כהן נאמן והתהלך לפני משיחי; והיה חפץ שיעמוד זה על ידו" (רש"י).

2. "אביתר הכהן היה שריד למשפחת כוהני נוב שהושמדה בידי שאול, ולכן קשר את גורלו עם דוד בגדוד. בהצטרפותו לאדוניהו יש לראות צעד ברור של התנגדות לחוגי בנימין שתמכו בשלמה, שכן עדיין שמורה הייתה בלבו טינה לשבט בנימין על הטבח האכזר שעשה שאול במשפחתו. השערה זו מתיישבת יפה עם צעדו של שלמה לאחר עלייתו על כס המלוכה, בהגלותו את אביתר לענתות אשר בארץ בנימין (ראה להלן). " ( חיים נבון ) .

צדוק היה כהן צעיר יותר, שהתמנה לצד אביתר לאחר שדוד עלה לשלטון. מדוע לא תמך באדוניה?

1. אילו היה מדובר בפוליטיקה של ימינו, היה אפשר להגיד שהוא שאף להחליף את אביתר בתפקיד הכהן הראשי, העדיף לתמוך במועמד השני - שלמה; ואכן, לאחר ששלמה עלה לשלטון, צדוק היה הכהן היחיד (מל"א ב35).

2. וייתכן שצדוק היה מקורב יותר לדוד, וידע שדוד מעדיף את שלמה: "כי ידעו שדעת דוד להמליך את שלמה, והיה זה אצלם מרד למרות רצון דוד מלכם" (מלבי"ם).

3. "על-פי עדות הכתוב: "ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן ה' בבמה אשר בגבעון" (דה"א טז לט), צדוק ממונה על הבמה אשר בגבעון, אותה במה שבנה שאול במטרה להרגיע את הרוחות לאחר שהחריב את נוב והרג את כהניה. אנו מניחים, שמינויו של צדוק בא לו בשל מעמדו בקרב שבטי הצפון. מתוך כך מובנת המחווה לשבט הצפון בהבאתו של צדוק לירושלים, וכן בצירופו של זה ליד אביתר כשר על-ידי דוד. את תמיכתו בשלמה אפשר להסביר בשתיים: א. גם שבטי הצפון תמכו בשלמה; ב. מסיבתו הפרטית והיא יריבותו עם אביתר הכהן על תפקיד הכהונה." (חיים נבון ) .

אנשי יהודה עבדי המלך מול שמעי ורעי וגיבורי דוד

אנשי יהודה עבדי המלך " מזוהים, בדרך כלל, כבני שבט יהודה הנושאים משרות ממלכתיות. הם שאפו כנראה לחדש את ההגמוניה של שבט יהודה לנטוש את הגישה העל-שבטית של דוד, ולחדש את המלוכה דווקא בחברון כעיר בירה. זהות אינטרסים זו בינם ובין אדוניהו הביאה לידי הצטרפותם אליו. " (חיים נבון).

שמעי ורעי - "ושמעי" - אולי הוא שמעי בן גרא, "ורעי" - יתכן שהוא חושי הארכי הנקרא ריע המלך" (מצודות).

"מהצמידות ל"גבורים אשר לדוד" נוכל להסיק שהמדובר היא במפקד היחידה הזאת, כמו: "ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי" (מל"א א לח מד). יש המוצאים סימוכין לכך, שכאשר חוזר המספר למנות את תומכי שלמה, שלא הוזמנו לחגיגת אדוניהו, שוב אין בא זכרו של שמעי, כיוון שהוא כלול כמסתבר בגיבורים, וכן יש לראות בשם שמעי ורעי שם אחד". תרגום השבעים גורס: רעי=ראשי, ולכן יש לקרוא: ושמעי וראשי הגיבורים אשר לדוד; או: ושמעי ראש הגיבורים אשר לדוד. שמעי הוא אפוא ראש יחידת הגיבורים אשר לדוד, והוא מונה על-ידי שלמה לנציב בארץ בנימין" (מל"א ד יח) " (חיים נבון).

והגיבורים אשר לדוד - "רשימת הגיבורים אשר לדוד מצויה בכתובים בשני מקומות: שמואל ב כג ח-לט; דברי הימים א יא יא-מא. אחדים מן החוקרים סוברים, כי גרעינה של יחידה זו נתגבש בתקופת נדודי דוד בברחו מפני שאול. גודלה התאים להיקף הכוחות הצבאיים שעמדו לרשות דוד באותה תקופה. היחידה התפתחה ולשורותיה נוספים עוד גיבורים, והם הרשומים בדה"א (סוף פרק יא ופרק יב). יחידה זו לקחה חלק פעיל במשימות שונות, כגון: הגנה על דוד בברחו מפני אבשלום (שמ"ב טז ו), דיכוי מרד שבע בן בכרי (שמ"א כ ז), וכן בתמיכה בשלמה לכס המלוכה. מתוך המקורות המקראיים עולה לגבי יחידה זו, כי היא: א. כללה לוחמים מצטיינים; ב. נטלה חלק פעיל במשמר המלך ובדיכוי מרידות; ג. שוכנה בזמן שלום בירושלים. כל אלה הקנו לה כושר פעולה במאבק שבין שלמה ואדוניהו. " (חיים נבון).

נתן הנביא

"ונתן הנביא - שנבא לדוד ששלמה ימלוך, כמו שנאמר בדברי הימים (א כב ט) ושלמה יהיה שמו" (רש"י)

" לדעתנו, את תמיכת נתן בשלמה יש לראות כהמשכה של תמיכה מוסרית רצופה. נתן הוא שהוכיח את דוד על פרשת בת-שבע ומות אוריה, והוא שנתן את השם ידידיה לשלמה בדבר ה' (שמ"ב יב כה). בתמיכתו בשלמה, על-ידי הופעתו לפני דוד ובקשתו ממנו להצהיר פומבית בדבר היורש אותו, ממשיך נתן הנביא בקו המוסרי העקיב שהחל בו מאז מעשה דוד ובת-שבע " (חיים נבון).