קוד: בדק הבית בתנ"ך
סוג: הבדלים2
מאת: יאיר מ', אראל
אל: פירושים וסימנים 11
שניים ממלכי יהודה בצעו שיפוצים נרחבים בבית המקדש: יהואש ויאשיהו. גם התיאורים של השיפוצים הם די דומים:
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
|
|
|
2 |
|
|
|
5 |
|
|
|
4 |
|
|
|
3 |
|
|
|
4 |
|
|
|
1 |
במאמר זה ננסה להסביר את ההבדלים בין הפרשות.
ההסברים מסודרים לפי סדר כתיבתם.
לענ"ד, ההבדל העיקרי בין התקופות הוא, שיאשיהו סמך על הכהנים ויהואש לא. זה נרמז בפסוקים (מל"ב יב 7 - 8): "
". זה מסביר כמה הבדלים בין הסיפורים:
ויהי בשנת 23 שנה למלך יהואש, לא חיזקו הכוהנים את בדק הבית. ויקרא המלך
יהואש ליהוידע הכוהן ולכוהנים, ויאמר אליהם: 'מדוע אינכם מחזקים את בדק
הבית?! ועתה אל תקחו כסף מאת מכריכם, כי לבדק הבית תיתנוהו!'
1. בימי יהואש – סופר המלך והכהן הגדול מנו את הכסף ביחד ("
ויצורו
"), ובימי יאשיהו – הסופר נשלח רק כדי להגיד את דבר המלך לכהן, אבל הכהן הגדול מנה את הכסף לבד ("
וימנו את הכסף הנמצא בית ה’
ויתם
את הכסף המובא בית ה
’
"). יהואש לא רצה שהכהן ימנה את הכסף לבד כי הוא לא סמך עליו. ועוד: יהואש דרש ש
את הכסף (כדי שיוכל לדעת כמה כסף בדיוק היה בקופה); אבל יאשיהו ביקש מהכהן רק ש
ימנו
את הכסף,כלומר יתיך את כולו, כמו שכתוב בדברי שפן הסופר בסוף הפרשה: "
יתם
התיכו
".
עבדיך את הכסף הנמצא בבית
2. בימי יהואש מודגש שהם "
" – את הכסף שנמנה ונספר במדוייק (ע"ע
תכן), כלומר היה מעקב צמוד של המלך אחרי הכסף. אבל בימי יאשיהו לא ספרו את הכסף אלא רק התיכו אותו, ולכן כתוב רק "נתנו את הכסף
המתוכן
".
וייתנוהו
לפני שנמשיך נסביר את הפסוק במל"ב כב 5 (ע"פ מצודת-דוד). לפי הפסוק נראה,
שהיו שתי דרגות של "עושי מלאכה": בדרגה הגבוהה היו "עושי מלאכה מופקדים",
ובדרגה הנמוכה היו "עושי מלאכה" פשוטים (חרשים, בונים, גודרים וחוצבים).
הכהנים נתנו את הכסף על יד "
", והם נתנו את הכסף ל"
עושי המלאכה המופקדים
" הפשוטים.
עושי המלאכה
3. בימי יהואש כתוב "
" כלומר: לא על כולם סמכו – רק על "עושי המלאכה המופקדים" (
ולא יחשבו
את האנשים, אשר ייתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה:...
הפשוטים). אבל בימי יאשיהו היה יותר אמוּן – סמכו על כולם: "
אשר ייתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה
".
אך לא ייחשב
איתם הכסף הניתן על ידם;...
4. בימי יהואש היה צורך לפרט במדוייק מה עושים ומה לא עושים עם הכסף. המלך לא סמך על הכהנים והוא רצה לקבוע להם במדוייק איך להשתמש בכסף. אבל בימי יאשיהו אין פירוט בנושאים אלו – המלך סמך על הכהנים שישתמשו בכסף בצורה חכמה.
5. הבדל נוסף קשור ל"עושי המלאכה" הפשוטים. בימי יאשיהו הזמינו
שלושה סוגים של "עושי מלאכה" (חרשים, בונים וגודרים), ובימי יהואש הזמינו
גם אותם וגם את "
". לא ברורה לי הסיבה להבדל הזה. אני לא מבין למה בכלל היה צריך לשכור "חוצבי אבן" – הרי בכל מקרה קנו "
חוצבי האבן
" מוכנות! ייתכן שבימי יהואש לא היה
שוק מפותח של אבני-מחצב, ולכן מי שרצה אבני-מחצב טובות היה צריך לחצוב
אותן בעצמו. אבל עד לימי יאשיהו השוק התפתח, וכבר היה אפשר להשיג
אבני-מחצב מעולות במחיר זול, ולכן לא היה צורך לשכור חוצבים. זוהי תופעה ידועה
בכלכלה: בכלכלה נחשלת – כל אדם צריך לייצר לעצמו את כל מוצרי-הצריכה שלו.
אבל בכלכלה מתקדמת – כל אדם עובד במקצוע אחד, וקונה בשוק את כל המוצרים
שהוא צריך.
אבני מחצב
לענ"ד, ניתן לייחס את ההבדלים המוזכרים במאמר ליכולות הכספיות המוגבלות של יהואש.
בדברי הימים ב', כד', נכתב על שיפוץ הבית בתקופה זו, כאשר יהואש שואל את הלויים מדוע לא מהרו לתקן את הבית, משיבים הלויים: "כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את בית האלוקים … ". דעת מקרא מפרש שהכוונה בפסוק היא שעתליה ובניה לקחו את כספי בית ה'.
ניתן לראות מכך שלמעשה לא היה כסף באוצרות בית המקדש לפני שיפוצו, כאשר הכסף הדרוש נאסף במגבית מיוחדת בקרב בנ"י - לקיחת ארון מיוחד לתרומה וכמו כן העברת "קול קורא " בקרב בנ"י על התרומה (דברי הימים ב',כד, ט' - "ויתנו קול ביהודה וירושלים להביא לה' … ").
בניגוד לכך, בתקופת יאשיהו לא מוזכרת מגבית מיוחדת אלא מוזכרת פקודה של יאשיהו לקחת את הכסף שנמצא בבית ה' וליתם אותו. דעת מקרא אמנם מפרש שהכסף נלקח במגבית מאת בנ"י כאשר הלויים טהרו את הארץ מע"ז אך לענ"ד נראה שכסף זה נאסף במשך זמן רב יותר מבתקופת יהואש, (בדברי הימים ב', לד' מוזכר שתחילת השיפוץ היתה בשנת 18 למלוך יאשיהו, כאשר הטהור החל בשנת 12 למלכו, כלומר שלפי פירוש דעת מקרא איסוף הכסף נמשך 6 שנים. מה עוד שלפני תקופת יאשיהו לא מוזכר שמנשה ואמון שדדו את אוצרות בית ה').
לכן, ניתן לומר שבימי יאשיהו לא היתה קיימת בעיה כספית שהיתה בימי יהואש.
ע"י כך ניתן לתרץ את ההבדלים:
1, 2. יהואש היה חייב לדעת כמה כסף התאסף כדי לדעת האם ניתן בכלל להתחיל לשפץ את בית המקדש בעוד שבתקופת יאשיהו ידעו שאין מחסור בכסף ולכן לא היה צורך בספירה אלא הכסף הותך וניתן מיד לעושי המלאכה המופקדים. לכן היה צורך בסופר המלך בתקופת יהואש כדי לספור במדויק את הכסף, בעוד שבתקופת יאשיהו הכסף רק נאסף ע"י הכהן הגדול והותך ולא נספר על ידו.
4. מאותה הסיבה היה צורך לפרט מה נעשה בכסף בימי יהואש, כדי שלא יבוזבז, והכסף ינוצל בצורה הטובה ביותר.
3. בימי יאשיהו סמכו על כולם, אך בימי יהואש סמכו רק על האנשים "אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה" ולא על עושי המלאכה עצמם. ניתן לומר שהסיבה לאמון הפחות של יהואש בעושי המלאכה הפשוטים היתה הצורך בחסכון ומניעת בזבוז כדי שהכסף יספיק לשיפוצים.
5. בימי יהואש שכרו חוצבי-אבן ולא רק קנו אבני מחצב. ניתן להביא מפירוש המצודת דוד שאבני המחצב הקנויות היו בדרגה נמוכה מהאבנים שנחצבו ע"י חוצבי האבן (המצודת דוד אומר ש"אף ששכרו חוצבי אבן הוצרכו עוד לקנות … "כלומר שאבני המחצב היו בדרגה נמוכה יותר). ייתכן שהתכנון היה להשתמש באבנים שנחצבו ע"י החוצבים שנזכרו בפסוק,- אבנים שנחשבו לאיכותיות יותר, אך הכסף לא הספיק להעסקת הפועלים לזמן הדרוש לחציבת הכמות הדרושה, ולכן נאלצו לקנות אבנים נוספות מוכנות מאיכות פחות טובה