למה יהושע שלח מרגלים ליריחו?

קוד: שיחה:יהושע ב1 בתנ"ך

סוג: מניעים1

מאת: נריה קליין

אל: כפית התשס"ז - מדור הנ"ך המסובך 3

במסגרת ההכנות לכניסה לארץ, יהושע נוקט במספר פעולות, ואנו, כקוראים, צריכים לשאול על כל פעולה את השאלה: "למה יהושע עושה את זה?". השתיים הראשונות פשוטות:

יהושע שולח את שוטרי העם להכין את העם, ולומר להם: " הכינו לכם צידה, כי בעוד שלושת ימים אתם עוברים את הירדן... ". העם צריך להיות מוכן למעבר, ומטרת שליחת השוטרים ברורה.

בהמשך, יהושע מדבר אל שבטי עבר הירדן – ראובן, גד וחצי המנשה – ומזכיר להם את הבטחתם למשה, לעבור חלוצים עם בני ישראל. יהושע מוודא, אם כן, שכוח החלוץ אכן מתכוון לעמוד בהבטחתו ולעבור עמם.

לפיסקה העוסקת בשניים וחצי השבטים ישנה מטרה נוספת. תשובתם של שניים וחצי השבטים ליהושע מהווה דוגמא, שדרכה אנו הקוראים יכולים להבין כי העם אכן קיבל את יהושע ל"מלכם". אמנם מדובר בחלק מסוים מהעם, אך ניתן לראות בכך "מדגם מייצג". כך קראו זאת גם חז"ל, שלמדו מדבריהם את דין מורד במלכות – מיתה.

אך המעשה האחרון שיהושע עושה לפני הכניסה לארץ – שליחת המרגלים ליריחו, נראה מוזר. סיפור המרגלים מתואר בהרחבה גדולה ביותר, אך נראה כי המרגלים לא השיגו כלום בשליחותם, ויתרה מכך – לא ברור מדוע בכלל היה צורך בשליחתם!

יהושע שולח מרגלים לרגל את יריחו – מידע מודיעיני, אנו מניחים. פרופ' יאיר זקוביץ' (בספרו "מקראות בארץ המראות") מתאר את האירוניה שבשליחת המרגלים: המידע המודיעיני שהשיגו המרגלים היה (במקרה הטוב...) שניתן להיכנס לעיר דרך ביתה של רחב, שהיה בקיר החומה, והיה לו שער משלו בחומה. והנה, בסופו של דבר נכנסו בני ישראל ליריחו דרך כל מקום בחומה, פרט לביתה של רחב! שהרי חומת העיר נפלה, ובית רחב ניצל...

ומדוע רואה יהושע צורך לשלוח מרגלים? וכי לא בוטח יהושע בה' שיילחם להם ביריחו? בפרק א' אמר ה' ליהושע שיהיה עמו בכל מלחמותיו, וכבר בפרק הבא שולח יהושע מרגלים?!

ויתרה מזו; בפעם הקודמת שעמדו ישראל בפתחה של ארץ כנען, נשלחו מרגלים, וחטאם היה הסיבה הישירה לכך שלא נכנסו לארץ. והנה יהושע, בפתחה של ארץ כנען, לאחר שסוף סוף עומדים הם להיכנס, שולח יהושע שוב מרגלים?

תשובות רבות נאמרו בפתרון שאלה זו. רבות מהן סובבות סביב הרעיון, שמרגלי יהושע נשלחו כתיקון לחטא המרגלים. תשובה אחרת מנסה להראות, שיהושע לא שלח את המרגלים הללו לשם מידע מודיעיני, אלא כדי לראות מה אנשי יריחו חושבים על ישראל. ניתן לומר לטובת שיטה זו, שזוהי אכן התשובה שהמרגלים חוזרים איתה: "ויאמרו אל יהושע, כי נתן ה' בידינו את כל הארץ, וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו!".

אך לעניות דעתי התשובה פשוטה הרבה יותר.

לאחר חטא המרגלים נשלחו כבר מרגלים. בין כיבושי סיחון ועוד, נכתב הפסוק הבא (במדבר כא32): " וישלח משה לרגל את יעזר, וילכדו בנותיה, ויורש את האמורי אשר שם ".

משה שולח מרגלים ליעזר, כנראה עיר ממלכה בדרום הגלעד, "וילכדו בנותיה".

המרגלים הבאים שנשלחים, הם מרגלי יריחו . שוב נשלחים מרגלים לרגל עיר יחידה.

העיר הבאה שנכבשת בכיבוש יחידי (בניגוד לערים שנכבשו במלחמות גדולות) היא לשם-ליש-דן , ובמפתיע, נשלחים 5 מרגלים משבט דן לחפש מקום נוח להורישו וליישבו.

העיר הבאה – לוז היא בית אל . בספר שופטים, פרק א', מסופר לנו על כך שבית יוסף "תרים" בבית אל, והשומרים מוצאים איש יוצא מן העיר. הוא מראה להם את מבוא העיר והם עושים איתו חסד.

מתוך הרשימה הקצרה הזו, ניתן לראות ששליחת מרגלים לרגל עיר היא דבר שבשגרה, בייחוד בכיבוש ערים יחידות. אלא, שבמקומות שבהם סיפור שליחת המרגלים לא חשוב לשם אותו הסיפור, הוא לא נכתב. בכיבוש ליש ולוז ובריגול יריחו, המרגלים הם הדמויות הראשיות בסיפור ובלעדיהם הסיפור חסר.