קוד: חג הפסח בימי יהושע - סגירת מעגל היציאה ממצרים בתנ"ך
סוג: מבנה2
מאת: נריה קליין
אל: כפית התשס"ז - מדור הנ"ך המסובך 5
יהושע ה' י-יב:
"וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח
בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ:
(שימו לב למשחק המילים המכוון...)
וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ
מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה:
וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה
עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן, וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן
בַּשָּׁנָה הַהִיא
"
לדעת חז"ל, וכן לאור העובדה שבני ישראל לא היו
נימולים בדרך, הפסח היחיד שנעשה עד עתה הוא הפסח של השנה השניה ליציאת
מצרים (במדבר ט') (וכמובן – פסח מצרים, שנחגג במצרים עצמה).
למרות
הקשר העמוק בין הפסח למילה, ניתן לראות שסיפור הפסח פותח פרשיה חדשה. זאת
בשל הפתיחה, "ויחנו בני ישראל בגלגל
", אשר מחזירה אותנו אל חניית ישראל
בגלגל מיד לאחר מעבר הירדן.
בט"ו בניסן, 40 שנה לפני כן, יצאו כל צבאות בני ישראל מארץ מצרים. 40 שנה מאוחר יותר, פחות 5 ימים, נכנסו בני ישראל אל הארץ שהובטחה להם. הפסח חוזר גם כאן, ו'סוגר' את הסיפור.
כאן הושלמה בעצם יציאת מצרים, שכל מטרתה היתה קבלת התורה ולבסוף קבלת הארץ. בני ישראל עשו פסח במצרים, ערב יציאת מצרים, וכן כאן – מיד לאחר שתהליך זה הסתיים. (ואולי הפסח שעשו במדבר הוא הפסח של "קבלת התורה"?)
מעט
לאחר יציאת מצרים, לאחר שנגמרה הצידה שישראל הוציאו איתם ממצרים, החל העם
לאכול מן מן השמים. גם כאן נסגר מעגל: ברגע שלישראל יש שוב אוכל – הפעם
"מעבור הארץ
", שובת המן ולא יורד עוד.
השימוש בשורש שב"ת רומז,
אולי, לקשר שבין השבת למן. כפי שהמן שבת בכל יום שבת, כך הוא שבת כשישראל
הגיעו לארצם – את שביתתו הסופית. ואכמ"ל.
גם סיפור זה (כמו סיפור המילה) מתקשר הרבה יותר לארועי הכניסה לארץ, מאשר לשלב הבא – כיבוש הארץ. ניתן לומר שכאן באמת מסתיימת חטיבת הכניסה לארץ, משום שהסיפור הבא – בו יהושע פוגש את שר צבא ה', הוא לכאורה פתיחה מובהקת לסיפור כיבוש הארץ. בכפית הבאה נדון בסיפור זה ובמבנה של כל חטיבת הכניסה לארץ, ואולי נראה שהדברים לא חד משמעיים.