קוד: חידוש בניית המקדש על-ידי דריווש בתנ"ך
סוג: תוכן2
מאת: הרב אליהו מאלי
אל:
את החשבון הנכון מצא דניאל - שבעים שנה לחורבות ירושלים. בשנת שתיים לדריוש מלאו שבעים שנה לגלות צדקיהו. שמונה עשרה שנים לאחר הפסקת הבנייה בא חגי ודורש מהעם ומנהיגיו לחדש את הבנין (חגי א1-8): "בשנת שתים לדריוש המלך בחדש הששי ביום אחד לחדש היה דבר ד’ ביד חגי הנביא אל זרבבל בן שאלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול לאמר.... עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו וְאֶכָּבְדָ אמר ד’.
"
מי הוא דריוש המלך שחידש את בנין המקדש? חז"ל מזהים אותו כבנה של אסתר! "את השפן זו מדי, רבנן ור' יהודה ברבי סימון, רבנן אמרי: מה השפן הזה יש בו סימני טומאה וסימני טהרה, כך היתה מלכות מדי מעמדת צדיק ורשע. אמר רבי יהודה ברבי סימון: דריוש האחרון בנה של אסתר היה. טהור מאמו וטמא מאביו"
(ויקרא רבה יג).
נמצאנו למדים, אחשורוש הוליד בן מאסתר, הוא דריוש, ונאסף לבית עולמו. דריוש מלך שנתים, ורק אז נתנו הנביאים הוראה לחדש את בנין בית המקדש. הבנייה ארכה ארבע שנים ובשנת שש לדריוש הושלם הבניין.
על אף מעמדו הרם כמשנה למלך אחשורוש, נזהר מרדכי שלא ללחוץ על חידוש הבנייה. יכול להיות שבשלב הראשון הוא פעל בתוך בני הגולה, להגביר את העליה לארץ ולהגביר את התודעה של בית המקדש. אולם אפשר שהכרותו את המצב הפוליטי בחצר מלך פרס, הביאוהו למסקנה שיש להמתין עד עת רצון. זו באה כשמלך דריוש בן אסתר. יש להניח שמרדכי ואסתר דאגו לחנוכו של דריוש כראוי.
מכל מקום גם דריוש היה זהיר בנתינת האישור לחידוש הבנייה. הוא אינו יוזם אישור מחודש לבנייה. כאשר מגיעה לפרס המשלחת של צרי יהודה, המנסים לבטל את בנית המקדש, ומתלוננת על בנית המקדש, דריוש מתיחס אליהם בכובד ראש. הוא מצוה לבדוק את הארכיון הממלכתי ואינו מעניק אישור אוטומטי [אולי נהג כך בעצת מרדכי]. בארכיון מוצאים את הצו המלכותי הראשון של כורש
(עזרא ו). בעקבות צו זה ניתנת ההוראה להשלים את בנית בית המקדש. דריוש דואג לקיום הצו הראשון של כורש. בכך הוא מסיר מעליו תלונות אפשריות, כאילו הוא סותר את המדיניות של קודמיו.
חז"ל מספרים לנו ששריו של דריוש ניסו לעכב: "באותה שעה נכנסו כל סנקליטין שלו אצלו, אמרו לו אביך גזר עליו שלא יבנה, ואת גוזר עליו שיבנה? וכי יש מלך מבטל גזירות מלך? אמר להם הביאו לי קינסין הנעתקין, מיד הביאו לו, הה"ד (עזרא ו') “והשתכח באחמתא בבירתא, מה כתיב: כען שימו טעם לבטלה”. אמר להם: ומי כתיב לעולם? לא כתיב אלא “עד מני טעמא יתשם”! מי אמר לי שאילו היה אבא קיים לא היה בונה אותו" (אסתר רבה א א).
יש לזכור שדריוש היה צעיר מאוד באותה תקופה.
כזכור, לפי חשבונו של אחשורוש, שבעים השנים התחילו מגלות יכניה. החשבון הנכון היה לחורבן ירושלים. הפרידו ביניהם אחת עשרה שנות מלכות צדקיהו.
אחשורוש השתמש בכלי המקדש בשנת שלש למלכו. משנה זו אנו סופרים את אחת עשרה השנים. אסתר מלכה בשנת שבע לאחשורוש - "ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת בשנת שבע למלכותו
(אסתר ב טז). עברו אם כן כארבע שנים. אם נאמר שבאותה שנה נולד דריוש, ובתחילת השנה השניה למולכו חודשה הבנייה, נמצא שהוא היה בערך בן שש או שבע.
חז"ל אומרים שבמנין השנים, היו שנים שנמנו לשני מלכים. "אמר רבא: שנים מקוטעות הוו". רש"י מפרש: "שנים מקוטעות היו - אותן שנים שמנינו למעלה, יש בהן שנבלעו משל אחרון בראשון, כגון לדריוש המדי וכורש שמנינו להן חמש שנים לא תמצא אלא ארבע, דכתיב בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש בספר דניאל בשנת שלש למלכות כורש וגו', ותניא בסדר עולם: לא מצינו למדי שנה בכתובים אלא זו בלבד, ולכורש מצינו שלש שנים בספר דניאל (ט) בשנת שלש למלכות כורש וגו', ותניא נמי בסדר עולם: כורש מלך שלש שנים מקוטעות - הרי שמנית שנה יתרה, וגם דבשנות נבוכדנצר ואויל מרודך נבלעה שנה, וכנגדו נשתהה הבנין שתים שנים לדריוש" [רש"י מגילה יא ב].
גם לפי חשבון זה היה דריוש כבן תשע לכל היותר, וניתן להניח שמרדכי היה היועץ בדיון עם השרים.