קוד: התעלות האדם מעל עצמו בתורה בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: ראובן זילברמן
אל:
ב"ה, א אייר תשעג, 11.4.2013
התורה מספרת לנו על שלוש דמויות של אנשים:כביכול אין קשר ביניהם.אך בעיון מעמיק בתורה,נגלה שיש קשר הדוק ביניהם. על כך המאמר.
לפני הקריאה יש להסביר שני מונחים.אינטליגנציה ריגשית ואלטרואיזם (זולתנות בעברית).
אינטליגנציה ריגשית- היכולת לרתום את רגשותינו לטובת תהליכים קוגניטיביים שונים כגון חשיבה ופתרון בעיות. על פי המודל, אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה יכול להשתמש ברגשותיו המשתנים לטובת המטלה שמולו. שימוש נוסף הוא בבחירה מבין מספר אפשרויות – היכולת לדמיין כיצד נרגיש כשאירוע מסוים יתרחש מאפשרת לבחור מבין אפשרויות מרובות.
אלטרואיזם (זולתנות): אהבה ודאגה לזולת ללא תמורה.העדפת תועלת הזולת,וביחוד תועלת הציבור על פני תועלת אישית.
אלטרואיזם ביהדות:המונח המקביל לזולתנות ביהדות הוא חסד אף כי אינו חופף. זולתנות בהגדרתה הפילוסופית באה לידי ביטוי בתנ"ך במצוות רבות; לדוגמה: מצוות מתנות עניים, שמיטה, ציוויי התורה ביחס לגרים, וציוויים דומים ביחס ליתומים ואלמנות, והן בפסוקים כלליים יותר; לדוגמה: "עולם חסד יבנה "או "ואהבת לרעך כמוך".
המאמר:
אדם המתעלה על עצמו, הוא בדרך כלל אדם שחשיבתו ומחשבותיו הם מחוץ לקופסה.כלומר החשיבה שלו היא לא קונבנציונלית ולא רציונלית,היא לא דומה לכלל.
אדם נורמלי ממוצע,נוהג לעשות למען עצמו וביתו.מעט מאוד אנשים עושים למען אחרים ללא תמורה.אלו שעושים למען אחרים נקראים "אלטרואיסטים".הם מעטים ומעשיהם בדרך כלל נחרטים בזכרון הקולקטיבי בהיבט החיובי ונילמדים לדורות הבאים. דוגמאות חיילים שנופלים על רימון למען הציל את חבריהם: בשואה, אנשים שהצילו יהודים ונקראים "חסידי אומות עולם".
אנשים שמתנדבים בכל העמותות לכל מטרה ללא תמורה או אנשים המגיעים לארץ להתנדבות בעזרה לקשישים וכו'.
במאמר ישנם שלושה אנשים שיש בהם עליה הדרגתית בהתעלות האדם על עצמו.
1. אדם שמתעלה על עצמו ודואג לזולתו =ציפורה
2. אדם שמתעלה על עצמו ודואג לכלל =פנחס
3. אדם שמתעלה על עצמו הגשמי =נדר נזיר (שמשון השופט)
ציפורה בתו של יתרו כהן מדיין באה ממשפחת אצולה מהעליתה ומורמת מעם.
אין זה מקרה שציפורה התחתנה עם משה.
נולדו להם ילדים גרשום ואליעזר ומוזכר רק גרשום הבן הבכור "וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה."
על מנת להדגיש לנו שציפורה קיימה יחסי אישות עם בעלה.כלומר ראתה את משה במערומיו.וידעה שהוא נימול.
סביר להניח שלפני לכתם לפרעה,משה שוחח איתה על מפגשו עם אלוהים ומהי מטרת הליכתו לפרעה.
על מנת להבין את התעלות ציפורה על עצמה.יש לדמיין את המעמד האדיר שבו נמצאים משה דמות אנושית מול אלוהים
(לא כתוב מלאך)המבקש להמית את משה.ציפורה נמצאת בצד לא מעורבת.מחרפת את נפשה,מתערבת בפעולה מבלי לדעת תוצאות ההתערבות.
ציפורה אשה אינטלגנטית עם אינטליגנציה ריגשית מאד גבוהה ויכולת ניתוח פסיכולוגית ורגשית מיהו משה בעלה.
ציפורה מבינה מיד שמשה חייב להיות מושלם וטהור.
היא הבינה שבנם לא נימול.היא מיד כרתה את ערלת בנה.ובכך הצילה את משה ומשפחתה.
יש לציין שמשה נולד עברי בילדותו עשו לו ברית מילה. בילדותו ובחרותו לא נחשף לציווים של בני ישראל ל"ברית מילה".
מאחר וגדל בבית פרעה. לכן בנו לא עבר מילה.את הציווים הוא קיבל במעמד הר סיני.
ציפורה דמות רוחנית ואיטליגנטית.מסוגלת להתעלות על עצמה לנתח את המצב וכורתת את ערלת בנה.ההצלה היא פרטית.
מצילה דמות אחת את משה.
שמות ד "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ, בַּמָּלוֹן; וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהוָה, וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר, וַתִּכְרֹת אֶת-עָרְלַת בְּנָהּ, וַתַּגַּע, לְרַגְלָיו; וַתֹּאמֶר, כִּי חֲתַן-דָּמִים אַתָּה לִי. וַיִּרֶף, מִמֶּנּוּ; אָז, אָמְרָה, חֲתַן דָּמִים, לַמּוּלֹת
."
פנחס בנו של אהרון. התורה כותבת את הסיבה שבגינה זכה פנחס לכבוד ולתמורה לו ולדורותיו. משום שפנחס " השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי" במדבר, כ"ה, י"א.
פנחס מבין את התסבוכת שבני ישראל נקלעו לתוכה "וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב. וַתִּקְרֶאןָ לָעָם, לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן; וַיֹּאכַל הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן. וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל, לְבַעַל פְּעוֹר; וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל."
פנחס מבין את החטא שנשאו את בנות מואב בניגוד לציויי האלוהי שאבותינו הקדמונים אברהם יצחק ויעקב ציוו אותנו.
והמגיפה נובעת מחטאת בני ישראל.
פנחס מתעלה על עצמו הוא יחיד בעל אינטלגנציה רגשית גבוהה,מסוגל לנתח את המצב.והורג את זמרי וכזבי.
כלומר, בגין מעשה חד פעמי של פנחס שהרג את זמרי וכזבי, זכה פנחס למעלה עליונה. הסיבה לכך היא משום שמעשה הקנאות לה' הינו הדרגה העליונה של האמונה. כי מעשה הקנאה איננו נובע מדרגת הרגש הנמוכה, ולא ממדרגת השכל העליונה, אלא ממדרגת האמונה הנמצאת מעל הרגש והשכל.בכך מציל את רבים את עם ישראל.
"וַיַּרְא, פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, בֶּן-אַהֲרֹן, הַכֹּהֵן; וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה, וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ. וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַקֻּבָּה, וַיִּדְקֹר אֶת-שְׁנֵיהֶם--אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-הָאִשָּׁה אֶל-קֳבָתָהּ; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה, מֵעַל, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּהְיוּ, הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה--אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים, אָלֶף
".
נדר נזיר בפרשת נשוא הוא המשך לרעיון אלטרואיסטי.
אדם שרוצה להיות נזיר.נודר נדר.אדם כזה מבטל את האני העצמי שלו ומתחבר לאלוהים במלוא מובן המילה.
במדבר ו"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה, כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר-לְהַזִּיר, לַיהוָה. מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה; וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה, וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל. כֹּל, יְמֵי נִזְרוֹ: מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן, מֵחַרְצַנִּים וְעַד-זָג--לֹא יֹאכֵל. כָּל-יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ, תַּעַר לֹא-יַעֲבֹר עַל-רֹאשׁוֹ: עַד-מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר-יַזִּיר לַיהוָה, קָדֹשׁ יִהְיֶה--גַּדֵּל פֶּרַע, שְׂעַר רֹאשׁוֹ. כָּל-יְמֵי הַזִּירוֹ, לַיהוָה, עַל-נֶפֶשׁ מֵת, לֹא יָבֹא. לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ--לֹא-יִטַּמָּא לָהֶם, בְּמֹתָם: כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו, עַל-רֹאשׁוֹ. כֹּל, יְמֵי נִזְרוֹ, קָדֹשׁ הוּא, לַיהוָה".
נזיר מבטל את את הבלי העולם הזה.את החומריות והגשמיות וכנגד מעדיף את העצמי הרוחני.
נזיר כאלו מחולק לשניים החלק הגשמי העצמי מול החלק הרוחני.
אדם להופך לנזיר, פועל באופן מודע לכל פעולה במעשיו הכל בצורה מחושבת עם התגברות על ייצר האדם.
בספר בראשית אומר אלוהים.
"וַיַּרְא יְהוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם."
" לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו "
כלומר אדם שהופך נזיר מבטל את ייצר הרע שבתוכו והופך להיות טוב.
כולו מוקדש לאלוהים.בכך מתעלה על עצמו ומציל את נפשו.
בתנך נוכל לקרוא את סיפורו של שמשון השופט בנו של מנוח. ממחיש לנו את כוחו הרוחני והפיסי של נזיר.
שופטים יג "וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ,הִנֵּה-נָא אַתְּ-עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ,וְהָרִית, וְיָלַדְתְּ בֵּן. וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא,וְאַל-תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר,וְאַל-תֹּאכְלִי,כָּל-טָמֵא.כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן,וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ-כִּי-נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר,מִן-הַבָּטֶן;וְהוּא,יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל-מִיַּד פְּלִשְׁתִּים
. "
ציפורה,פנחס ושמשון המייצג את נדר הנזיר. הן דמויות המתעלות על עצמם. בכל המובנים. נכנסו ונזכרים בהיסטוריה היהודית כדמויות חיוביות.
לאחר קריאת המאמר ניתן להסיק, שאדם המתעלה על ההתנהגות הרגילה מתעלה על עצמו.תורם לזולת ומאמין באלוהים בכל נימי נפשו. התוצאה תמיד תהיה חיובית ויצליח בכל מעשיו.
האם ניתן להשליך מאמר זה לשאלת תלמידי רבי עקיבא?
לפי התלמוד, היו לרבי עקיבא 24000 תלמידים, וכולם מתו בין פסח לעצרת, בימי ספירת העומר, בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה.
נא לשים לב שאין זו מקריות: בפרשת פינחס, מספר המתים היה זהה,
במדבר כה9: "וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה
אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף
"!
ראובן זילברמן