קוד: נוח מבט אחר - מול אברהם ולוט בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: ראובן זילברמן
אל:
בס " ד ז חשון תשעד 11.10.2013
" נח מבט אחר . ברוח הדברים של היום . מול אברהם ולוט "
פרשות בראשית נח ויירא .
מאת: זילברמן ראובן
ברוח הדברים של היום, כאשר קוראים את הפרשות בראשית נח ויירא בהתייחסות לנח, נוכל לנתח אותם בצורה מעט שונה מהפרושים הרגילים שאנו מכירים ומורגלים אליהם בכתובים.
במאמר הקודם, בנושא קין מול שת, בהבחנתי שמתי לב ש קין מייצג בכל הבחינות את הגשמיות והחומריות , שת מייצג את הרוחניות והחוכמה.
נח מבחינת ההבחנה קרוב יותר לחלק של קין הגשמי חומרי, ואלו אברהם ולוט לחלק הרוחני של שת. ועל כך המאמר.
בבראשית כתוב על ילדי שת " וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת - הָאֱלֹהִים, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת - מְתוּשֶׁלַח " " וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ, אֶת - הָאֱלֹהִים; וְאֵינֶנּוּ, כִּי - לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים "
בבראשית כתוב על נח " אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ -- נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו: אֶת - הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ - נֹחַ ".
כלומר נח ירא שמיים מאמין באלוהים, איש צדיק, ותו לאו, לא יותר. אין יותר תאורי מעשים לאמונה באלוהים. אדם אגוצנטר אנוכי ואגואיסט דואג לעצמו ובני משפחתו.
אלוהים מבשר לנח " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ, קֵץ כָּל - בָּשָׂר בָּא לְפָנַי -- כִּי - מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת - הָאָרֶץ.
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי - גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת - הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ ".
אלוהים אומר לנח שהוא עומד להשמיד את כל החי כולל האדם, מאות ואלפי אנשים ומיליונים.
נח אינו מערר או מוחה על כך, הוא קצר מחשבה.
אברהם , שמתווכח עם אלוהים על השמדה של עיר סדום ווכוח מתמשך בניסיון לשכנע. אצל אברהם ישנה חמלה ואהבת לרעך כמוך.
בבראשית כתוב " וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל: הוּא הָיָה -- אֲבִי, כָּל - תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב " יובל הוא מצאצאיו של קין, אנשים חומריים וגשמיים, כתבתי על כך. יובל - אבי כינור ועוגב, מתוך המילים ניתן להבין שיובל היה גם נגר, מעצב עם עבודות עדינות בנגרות שידע לייצר כינור (כינור דוד) ועוגב.
נח הוא באותה קטגוריה נגר ומעצב בונה את התיבה מעץ, אך בתנועות ייצור גסות.
נח היה נגר מקצוען, הוא חייב לייצר מסמרים מברזל עבור חיבור הלוחות לתיבה. כל תנועות גופו מאוד גסות, ואיש חזק מאוד.
ויקיפדיה " תוכניתה של התיבה , נאמרה לנח על ידי האלוהים , שאמר לו , שלש מאות אמה אורך התיבה , חמישים אמה רוחבה , ושלושים אמה קומתה , מכיוון שאורך ה אמה הוא כחצי מטר , עולה שאורכה של התיבה היה כ -150 מטרים , רוחבה כ -25 מטר , וגובהה היה עשירית מאורכה , כ -15 מטרים ( גובה בניין בעל 5 קומות ). להמחשה , ניתן לומר שגודלה של התיבה , שהיוותה לפי המסופ ר גן חיות צף ומעבדה ביולוגית ענקית .
בבראשית כתוב " וְצִלָּה גַם - הִוא, יָלְדָה אֶת - תּוּבַל קַיִן -- לֹטֵשׁ, כָּל - חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל "
תובל קין היה חקלאי, חורש, נפח.
נח באותה קטגוריה, עם תכונות של חקלאי מקצוען. נוטע כרם, יינן, יודע להכין יין חזק, וגם נוטה לשתות.
יין ניתן לשתות במידה, דבר שלא קיים אצל נח.
" וַיָּחֶל נֹחַ, אִישׁ הָאֲדָמָה; וַיִּטַּע, כָּרֶם. כא וַיֵּשְׁתְּ מִן - הַיַּיִן, וַיִּשְׁכָּר; וַיִּתְגַּל, בְּתוֹךְ אָהֳלֹה ".
הנקודה העיקרית במאמר .
על נוח כתוב " וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן, אֵת, עֶרְוַת אָבִיו; וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי - אֶחָיו, בַּחוּץ. כג וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת - הַשִּׂמְלָה, וַיָּשִׂימוּ עַל - שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם; וּפְנֵיהֶם, אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם, לֹא רָאוּ. כד וַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ; וַיֵּדַע, אֵת אֲשֶׁר - עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן. כה וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן: עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו. כו וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ ".
נח שנודע לו שבנו חם ראה אותו במערומיו, כאדם חם מזג, "שחקן שש בש ", בעל מחשבה ריגעית, קצר מחשבה. אדם רגעי ללא מחשבה יתרה, מקלל את נכדו, ואומר " ארור כנען ". מבלי לדעת את התוצאות בעתיד.
עם ישראל נהנה מהתוצאות, ארץ כנען ניתנה לנו לעולם.
היום, בשפת רחוב, על מקרה כזה היו אומרים " מה קרה ??” שראה את אביו במערומיו, וזה עוד בנו! לא קרה שום דבר, לא עבר על שום ציווי. "חם לא עשה זאת בכוונה יתרה הוא לא יזם את הגילוי " עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.".
לעומתו, ניקח את הסיפור של לוט ובנותיו. סיפור מקביל לסיפור של נח . מעשה חמור עם תוצאה מפתיעה לטובה.
לוט הוא " שחקן שח מט”, חושב לטווחים ארוכים. בנותיו מתכננות לשכב עם אביהם, למעשה אונסות אותו.
" וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל - הַצְּעִירָה, אָבִינוּ זָקֵן; וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ, כְּדֶרֶךְ כָּל - הָאָרֶץ. לְכָה נַשְׁקֶה אֶת - אָבִינוּ יַיִן, וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ; וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ, זָרַע.. וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת - אֲבִיהֶן יַיִן, בַּלַּיְלָה הוּא; וַתָּבֹא הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת - אָבִיהָ, וְלֹא - יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ. וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל - הַצְּעִירָה, הֵן - שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ אֶת - אָבִי; נַשְׁקֶנּוּ יַיִן גַּם - הַלַּיְלָה, וּבֹאִי שִׁכְבִי עִמּוֹ, וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ, זָרַע.. וַתַּשְׁקֶיןָ גַּם בַּלַּיְלָה הַהוּא, אֶת - אֲבִיהֶן -- יָיִן; וַתָּקָם הַצְּעִירָה וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ, וְלֹא - יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקֻמָהּ. לו וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת - לוֹט, מֵאֲבִיהֶן. וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב: הוּא אֲבִי - מוֹאָב, עַד - הַיּוֹם. לח וְהַצְּעִירָה גַם - הִוא יָלְדָה בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן - עַמִּי: הוּא אֲבִי בְנֵי - עַמּוֹן, עַד - הַיּוֹם "
בסוף הסיפור לוט אינו מקלל איש, שקט, והתוצאה היא מואב . ובהמשך נולד מרות המואביה פרץ.
ובהמשך הדורות: דוד מלך ישראל המשיח.