קוד: חמץ וכימיה בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: ד"ר מנחם צוקר
אל: ספר "שיעורים"
הערה מקדימה
כבר בתחילת מאמר זה ובכל המאמרים האחרים, ברצוני לציין, שלא באתי להתיר או לאסור דבר, שאינו בכוחי כמובן, אלא רק להאיר דברי חכמים.
כללי
בכל שנה עם הגיע תקופת הפסח אנו עסוקים בקניות לפסח, על מוצרים לא מעטים מופיעה התווית: "כשר לפסח לאוכלי קטניות בלבד".
רבים שואלים:מה קורה כאן? קטניות כשרות לפסח לספרדים - ומאידך חמץ לאשכנזים? איך זה יכול להיות? ננסה להבהיר את הנושא.
על פניו, ישנם 3 סוגי התייחסות לדין חמץ:
אם כן אנו רואים שלמעשה קטניות אינן חמץ, אם כך, נשאלת השאלה: מדוע לאשכנזים הם אסורים?
התשובה היא : האיסור הוא מטעם גזירה, היות וחכמים בקהילות אשכנז גזרו לא לאכול קטניות, מחשש שמא יבואו לידי ערבוביה עם חמץ גמור, מפני שהם מוצרים דומים ומשניהם אפשר לעשות "מעשה קדירה".
ראש וראשון לאוסרים הוא הסמ"ק וכן הצטרף אליו המרדכי, למרות שהסכים שלקטניות אין כלל דין חמץ, גם הוא חשש "לאתי לאחלופי" ולכן גזר על קטניות בפסח שהם חמץ.
בעקבות כך קיבלו עליהם קהילות אשכנז להחמיר מטעם גזירת חכמים ואין לשנות! וכן פוסק ערוך השולחן "...שהמקל בזה מעיד על עצמו שאין בו יראת שמים ויראת חטא...".
אבל , מאידך ברור כשמש בצוהרי היום, שאין הקטניות אסורים בפסח מטעם חמץ ממש, שהרי הם אינם יכולים להחמיץ כלל.
מדוע קטניות אינן יכולות להחמיץ?
בבדיקה כימית של קטניות וחמשת מיני דגן התברר שהם כולם מורכבים מעמילן, חלבונים (פרוטאינים) וחומרי תסיסה (אנזימים).
ישנם ארבע סוגי אנזימים:
אנזים 1 - בטא עמילוזה.
אנזים 2
אנזים 3
אנזים 4 - פרוטאינזה.
בתוספת מים, יתקפו אנזימים 1, 2 ו-3 את העמילן ואילו אנזים 4 יתקוף את החלבון.
אנזים 1 - הבטא עמילוזה, הוא המהיר והחזק ביותר וכאשר הוא תוקף את העמילן, הוא גורם לשחרור גז (2CO) ולהופעת אלכוהול - וזהו החימוץ.
הדבר המדהים הוא, שהתברר ע"י בדיקות כימיות,
שאנזים- 1 הבטא עמילוזה, חסר בקטניות ולכן אין מי שיגרום לתופעת החימוץ. אמנם אנזים 2 ו- 3 קיימים, אבל הם איטיים מאד וגורמים לחימוץ שולי שבשולי, בינתיים אנזים - 4 תוקף את החלבונים וגורם לסרחון.
מכאן: שבקטניות תופעת החימוץ כלל אינה יכולה להתקיים.
מכאן גם, שאי אפשר לצאת ידי חובת מצה בפסח על ידי קטניות, כגון: אם אדם אפה מצה העשויה מקמח אורז או מקמח תפוחי אדמה, לא יצא ידי חובת מצה בפסח,
שהרי מצה כשרה לפסח- רק אם היא יכולה לבוא לידי חימוץ.
יתרה מכך, אם בעתיד תמצא דרך לפרק מתוך הקמח את אנזים - 1 (הבטא עמילוזה), הרי לכאורה נוכל להכין עוגות מקמח חיטה גם בפסח.
מכל האמור כאן, מתקבל ההיפך ממה שאנשים נוטים לחשוב, רואים שקטניות כלל אינן יכולות להיות חמץ ונאסרו רק מטעם גזירה. כלומר האיסור אינו מדאורייתא אלא מדרבנן ולכן קטניות גם לאשכנזים מותרים בבל יראה ובבל ימצא ולכן אף יהיו מותרים בהנאה. מכאן שמותר לאשכנזים להתארח בפסח אצל ספרדים האוכלים קטניות.
אולם החידוש הגדול הוא: היות והגזירה היא רק על הקטניות עצמם שהרי סיבת האיסור נבעה מחשש ל"ערבוביה", יוצא אם כן: שתוצרי הקטניות (ולא הקטניות עצמם), כגון: אבקת סויה המשמשת כחומר מייצב בהרבה מאוד מוצרים ובתנאי ש הוכנו לפני הפסח, יהיו מותרים אף לאשכנזים ללא שום חשש של "לעבור על גזירת חכמים", שהרי לא מדובר על הקטניות עצמם אלא על תוצר שלהם, שלגביהם ודאי שאין משמעות לחשש של "אתי לאחלופי".
ואכן רוב הפוסקים לא גזרו כלל על שמן קטניות (שהוא תוצר הקטניות), שאם הכינו אותו לפני הפסח (וזה בדרך כלל מה שקורה) הרי לא עברו כלל על דין "הגזירה" והוא יהיה מותר לכלל ישראל.
ומאותה סיבה יהיו מותרים גם: שמן סויה, שמן כותנה, שמן חמניות וכן כל תערובת קטניות (תוצרי הקטניות) הנמצאים במאכלים רבים, כגון בשוקולד, בתנאי שהוכנו לפני הפסח ובתהליך שהוא כשר לפסח.
נראה אם כן שבתנאים אלו, הרי לדעת רוב הפוסקים יהיו מותרים לאכילה מוצרים המכילים תערובת קטניות ( תוצרי הקטניות )- גם לאשכנזים.
אמנם יש המחמירים חומרא דחומרא ואינם אוכלים אף מוצרים המכילים תערובת קטניות, גם אם הוכנו לפני הפסח ובהשגחה של "כשר לפסח", ועליהם אם כן מוטלת חובת ההנמקה להחמרא זו.