הלכה ואין מורים כן

קוד: הלכה ואין מורים כן בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: ד"ר מנחם צוקר

אל:

נושאי השיעור: הנחת תפילין בלילה, הלכה ואין מורין כן ועל "אקדמות" בחג השבועות.

כידוע חג השבועות נקרא כיום גם בשם חג מתן תורה.

שם זה הודגש לאחר חורבן הבית, כשביטלו את הבאת הביכורים מפירות האילן ואת הנפת שתי הלחם. או אז הודגש אופיו של החג כחג מתן תורה.

לכן מרבים בו כיום בלימוד תורה, בבחינת "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך".

נשאלת השאלה: האם גם בכל ימות השנה יש דין לימוד תורה כל היום?

מופיע בגמרא:

"אפילו לא קרא אדם אלא קריאת שמע שחרית וערבית קיים מצות לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" (מנחות צט:)

אומרים חז"ל: דבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ, שלא יאמר אדם "די לי בקריאת שמע ולא ירגיל בניו לתלמוד תורה ", ועל כך נאמר הלכה ואין מורין כן.

שאלה: מהו הגדר של הלכה ואין מורין כן?

תשובה: דינים שנפסקו להיתר, אבל אין מפרסמים אותם.

הנחת תפילין בלילה

הדין שאין מניחים תפילין בלילה, הוא אחת הדוגמאות המעניינות והמורכבות של "הלכה ואין מורין כן".

בכך נעסוק בשיעור זה.

תפילין כמצות עשה שהזמן גרמא

נאמר בתורה:

"וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם".

ומיד לאחר מכן:

"ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם"

(דברים, י"א, י"ח-י"ט)

מהפסוק "ולמדתם אותם את בניכם" - נמצאנו למדים שחיוב תלמוד תורה הוא רק על הבנים.

היות ומצות תפילין צמודה בפסוקים למצות תלמוד תורה, לכן היא הוקשה לה וכשם שבתלמוד תורה חייבים הבנים ונשים פטורות כך גם תפילין.

בספר שמות (י"ג,ט') נאמר:

"והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך, למען תהיה תורת ה' בפיך…"

מכאן שכל התורה כולה הוקשה לתפילין. היות ותפילין זו מצות עשה שהזמן גרמא והחיוב בתפילין הוא רק על הבנים, כך כל מצוות עשה שהזמן גרמא - החיוב רק על הגברים ואילו נשים פטורות.

נסכם בדיאגרמה הבאה:

(5)

(1)

כל מצוות עשה שבתורה

שהזמן גרמא - נשים כל התורה כולה

פטורות !!!

(2)

תפילין

מצות עשה שהזמן גרמא

(4)

נשים פטורות

(3)

תלמוד תורה

מקרא: היקש:

לימוד מהכתוב בתורה:

תוצאת ההיקש:

ההוכחה שכל המצוות שהזמן גרמא - נשים פטורות, נובעת מההנחה שתפילין זו מצות עשה שהזמן גרמא.

על כך שתפילין הם מצוות עשה שהזמן גרמא, יש מקום לשאול מדוע נחשבים תפילין כמצות עשה שהזמן גרמא? היכן תפילין תלויות בזמן?

תשובה: ישנם מועדים שבהם אין מצווה להניח תפילין:

1. לילה.

2. שבתות ומועדים.

3. חול המועד.

מהו המקור לכך שלילה, שבת וחול המועד אינן זמן תפילין?

תשובה:

(א) לילה אינו זמן תפילין

ישנה מחלוקת מפורסמת בנושא זה בין רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי:

"ומאן שמעת ליה שבת זמן תפילין רבי עקיבא, דתניא: ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה - ימים ולא לילות מימים ולא כל ימים פרט לשבתות וימים טובים דברי רבי יוסי הגלילי, רבי עקיבא אומר לא נאמר חוקה זו אלא לענין פסח בלבד...תלמוד לומר "והיה לך לאות על ידך" - מי שצריכין אות יצאו אלו שהן גופן אות" (עירובין, צו.)

כלומר מפסוק זה ¹ לומד רבי יוסי הגלילי שאין מניחים תפילין לא בלילה ולא בשבת ויום טוב.

שיטת רבי עקיבא

מחלוקתו של רבי עקיבא על רבי יוסי היא רק לגבי הלילה. שיטתו היא:

לילה הוא זמן תפילין, שבתות וימים טובים - אינם זמן תפילין.

רבי עקיבא סובר אם כן, שלילה הוא אכן זמן תפילין ואילו הפסוק שממנו למד רבי יוסי - "מימים ימימה" נאמר לגבי הפסח ולכן לא שייך ללמוד ממנו לגבי תפילין.

את הפטור מתפילין בשבתות וימים טובים הוא לומד מהפסוק: "והיה לאות על ידך" - יצאו אלו שאינן צריכים אות, שהרי הם במהותם אות,כגון שבתות וימים טובים ².

שואלים: לגבי שבת אנו מבינים שהשבת אות, שהרי נאמר:

"…כי אות היא ביני ובניכם…", אבל מהיכן אנו יודעים שיום טוב גם הוא אות?

תשובה: חז"ל אומרים שגם יום טוב הוא בכלל שבת, דכתיב

"…וספרתם לכם ממחרת השבת…".

וכבר פסקו חכמים שהכוונה ממחרת הפסח - שהוא יום טוב, מכאן שגם יום טוב הוא בכלל השבת ³.

וכן מופיע במכילתא לפרשת בשלח: "ששת ימים תלקטוהו וביום השביעי לא יהיה בו… אין לי אלא שבת, יום טוב מנין? תלמוד לומר שבת, הכולל גם את יום טוב.

טעם הדבר: משום ששבת מציין שביתת מלאכה והרי גם יום טוב יש בו שביתת מלאכה, לכן שבת יכול לכלול בתוכו גם את יום טוב.

אבל בכל זאת קשה - ברור שתפילין הם אות ושבת היא אות, אבל איזה אות יש בימים טובים?

תשובה: פסח הוא אות שהרי הוא אסור באכילת חמץ – זכר ליציאת מצרים.

סוכות: הוא אות, שהרי החיוב בישיבה בסוכה ונטילת הלולב גם הם זכר ליציאת מצרים.

אבל קשה,מה לגבי שבועות? איזה אות יש בשבועות? מהי הפעילות המיוחדת שאנו עושים בחג השבועות?

התשובה היא: שיתכן לומר שהאות של שבועות הוא – קרבן היום. שהרי קרבן היום שייך גם לשבועות וגם לסוכות ולפסח וזה הייחוד שלהם, ההופך אותם לימים טובים.

שואלים לגבי ראש חודש: אם המכנה המשותף לחגים – הוא קורבן היום וזהו "האות" שבעטיו אין צורך להניח תפילין בשבת ובחגים, אז מדוע מאותה סיבה גם בראש חודש לא נניח תפילין? שהרי גם בראש חודש יש "קרבן היום".

תשובה: צריך אות המיוחד לאותו החג.

מכאן שלא קרבן היום קובע, אלא אות יחודי לכל חג, למשל "מצה" בפסח, או "סוכה" בסוכות, או אף " איסור מלאכה" בחג.

אם כך, יש חילוק מעניין לגבי חול המועד, מאחר ואם "האות" הוא איסור מלאכה, הרי לדעת הסוברים שאסור לעבוד בחול המועד ברור שאין מניחים תפילין בחול המועד, אבל לדעת המתירים לעבוד בחול המועד – שיחייבו את העובדים להניח תפילין?

איסור עבודה בחול המועד – הרשב"א וכן הבית יוסף באור"ח (תק"ל) אוסרים עשיית מלאכה כל שהיא בחול המועד ולכן

הם פוטרים מהנחת תפילין (בבנושא זה האריכו מאוד

ראשונים ואחרונים). אבל יש שהכריעו שבחול המועד יניח תפילין בלא ברכה, עקב הספק שיש בנושא זה. מפני שכל הימים מניחים תפילין ואם יניח ולא יברך,הרי ניכר הדבר שמניח רק מצד הספק. הדבר דומה לגבי הספק בדבר חיוב אכילה בסוכה ביום השמיני של סוכות, אמרו חכמים יאכל בסוכה אבל לא יברך "לישב בסוכה" עקב ספק חיוב. אם כי יש להבדיל, הספק בסוכה הוא ספיקא דיומא ואילו הספק בהנחת תפילין בחול המועד הוא ספיקא דדינא, בכל זאת אם מניח תפילין בחול המועד, יניח ללא ברכה ובכך יש סימן היכר שמניח רק משום הספק.

תמצית מחלוקת ר' עקיבא ור' יוסי הגלילי

מובן אם כן כעת, שהמחלוקת שלהם היא רק לגבי הנחת תפילין בלילה, שרבי יוסי הגלילי אומר – לילה לאו זמן תפילין הוא (לומד מהפסוק ימים ימימה) ואילו רבי עקיבא אומר – לילה זמן תפילין הוא - שאינו בכלל אות.

הרמב"ם פוסק כרבי יוסי הגלילי ואומר: לילה לאו זמן תפילין הוא והמניחן עובר בלאו.

רוב הפוסקים ⁴ חולקים על הרמב"ם בענין זה, ואומרים ש לילה זמן תפילין הוא מהתורה.

הסיבה שאנו כיום לא מניחים תפילין בלילה היא משום גזירה - שמא ירדם עם התפילין ואז קשה לשמור על ניקיון הגוף. וזהו שאמרו לילה הוא זמן תפילין,אלא שזו "ה לכה ואין מורין כן" מהסיבה המעשית של"שמא ירדם".

ראינו כאן שתי דוגמאות חשובות מאוד של הלכה ואין מורין כן:

1. הנחת תפילין בלילה לכאורה מותרת – מאחר וזו ההלכה, אלא שאין מורין כן.

2. הסתפקות בקריאת שמע שחרית וערבית כתחליף ללימוד תורה – גם זו ההלכה אלא שאין מורין כן.

בחג השבועות, אנו יושבים ולומדים תורה יותר מאשר בכל יום רגיל, להראות שלימוד תורה מחייב בבחינת "והגית בו יומם ולילה", ואין אנו מסתפקים "בקריאת שמע" כתחליף תמציתי ללימוד תורה. נדון כאן במספר מנהגים הנוהגים בחג השבועות.