קוד: במדבר יח לילדים בתנ"ך
סוג: סיפור
מאת: אראל
אל:
פעם אחת, לפני הרבה שנים, היה מקדש לה'. והמקדש היה מאד יפה, עם זהב, כסף, נחושת ובדים יקרים. והרבה אנשים רצו לראות את המקדש היפה.
אבל המקדש הזה היה מקדש מאד מיוחד - הוא היה קורא מחשבות: כל מי שהיה נכנס למקדש רק כדי ליהנות מהיופי של המקדש - היה נשרף ומת. וגם כל מי שהיה נכנס למקדש כאשר הוא טמא, למשל לאחר שנכנס לבית הקברות או שנגע בנבלה של חתול - היה נשרף ומת. רק מי שהיה נכנס למקדש כדי להקריב קרבנות ולהתפלל לה' - היה נשאר בחיים.
ובני ישראל פחדו מאד מהמקדש, ואמרו 'מה יהיה? אנחנו עלולים למות! אם בטעות ניכנס למקדש כשאסור לנו להיכנס, אנחנו נישרף! אנחנו פוחדים, מה נעשה?'
ה' שמע את בני ישראל, ואמר למשה למנות שומרים למקדש: הכהנים והלויים
המקדש הזה נקרא "אוהל מועד", כי הוא היה עשוי מאוהל, ובתוך האוהל היה אפשר להיוועד - להיפגש עם ה'.
אבל הלויים והכהנים אמרו לה': 'יופי, עכשיו אנחנו שומרים, אבל אין לנו מה לאכול! איך נעבוד ונתפרנס אם אנחנו צריכים כל היום לעבוד כאן במקדש ולשמור עליו?'. אז ה' שמע אותם, ואמר לכל בני ישראל לתת מתנות לכהנים וללויים:
ה' בירך את בני ישראל, שכל מי שיביא מעשר ללויים, יצליח ויתעשר; אז הלוויים אמרו 'מה איתנו? לנו אין שדות ועצים ואין לנו ממה לתת מעשר, האם אנחנו לא נזכה לברכה?' אמר להם ה': 'אתם תביאו מעשר מן המעשר. בכל פעם שאתם מקבלים מעשר מבני ישראל, תביאו מעשר מן המעשר ותתנו אותו כתרומה לכהנים. למשל, אם אתם מקבלים 30 קילוגרם חיטה בתור מעשר, כמה מעשר תביאו? (תשובה: 3 קילוגרם).
אם נשמור את חוקי התרומות והמעשרות, נזכה גם אנחנו לברכה.