פרת משה רבנו

מקורות ופירושים נוספים

פרות אשר לא עלה עליהן עול נזכרו בפסוקים נוספים:

• בפרשת העגלה שיש לערוף כדי לכפר על רצח שלא פוענח, דברים כא3: "וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל"
• מעשי הפלשתים שהחזירו את ארון ה', שמואל א ו7: "וְעַתָּה קְחוּ וַעֲשׂוּ עֲגָלָה חֲדָשָׁה אֶחָת וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת אֲשֶׁר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם עֹל, וַאֲסַרְתֶּם אֶת הַפָּרוֹת בָּעֲגָלָה וַהֲשֵׁיבֹתֶם בְּנֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם הַבָּיְתָה

עֹל קשיים נוספים בפרשת "חוקת" הקשורים לחוסר הנמקה, ראו היגיונו של החוק והנמקתו / מכללת שערי משפט.

'פרה אדומה' - שיר מאֶת אהובה קליין (c)

פרת משה רבנו

עֹל-פי המילים ויקְחוּ אליך פירשו חז"ל, שמשה רבנו הוא שעשה אֶת הפרה האדומה הראשונה. הכינוי של אותה פרה היה, כנראה, "פרת משה רבנו". עֹל שמה, כנראה, נקראֶת החיפושית האדומה בעֹלת הנקודות השחורות, ששמה הרשמי הוא מושית השבע. הסבר אחר נמצא אצל בלדד השוחי.

מקראות גדולות:

"דָּא גְּזֵרַת אוֹרַיְתָא דִּי פַקִיד יְיָ לְמֵימָר מַלֵּל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסְּבוּן לָךְ תּוֹרְתָא סִמֻּקְתָּא שְׁלֶמְתָּא דִּי לֵית בָּהּ מוּמָא דִּי לָא סְלִיק עֲלַהּ נִירָא." (אונקלוס)

""זאת חקת התורה" - לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה "ויקחו אליך" - (במדבר רבה) לעולם היא נקראת על שמך פרה שעשה משה במדבר "אדמה תמימה" - שתהא תמימה באדמימות שאם היו בה שתי שערות שחורות פסולה "ויקחו אליך" - משלהם כשם שהם פרקו נזמי הזהב לעגל משלהם כך יביאו זו לכפרה משלהם "פרה אדמה" - משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך אמרו תבא אמו ותקנח הצואה כך תבא פרה ותכפר על העגל "אדמה" - על שם (ישעיהו א) אם יאדימו כתולע שהחטא קרוי אדום "תמימה" - על שם ישראל שהיו תמימים ונעשו בו בעלי מומין תבא זו ותכפר עליה' ויחזרו לתמותם "לא עלה עליה עול" - כשם שפרקו מעליהם עול שמים" (רש"י)

""זאת חקת התורה" - לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה לשון רש"י מדברי רבותינו (יומא סז) וכבר כתבתי בענין שעיר המשתלח (ויקרא טז ח) מה טעם לאומות שיהיו מונין אותנו בזאת יותר משאר הקרבנות שיכפרו ויש מהם שיטהרו כקרבנות הזב והיולדת כי מפני היותה נעשית בחוץ יראה להם שהיא נזבחת לשעירים על פני השדה והאמת שהיא להעביר רוח טומאה ושריפתה כריח ניחוח בחוץ וטעם טומאת המת בעטיו של נחש כי הנפטרים בנשיקה לא יטמאו מן הדין והוא שאמרו צדיקים אינן מטמאין ולכך אמר הכתוב זאת חקת התורה כלומר הנחקקת מן התורה והיא תורה שבע"פ על כן היא פרה והיא אדומה ממדת הדין ונתנה לאלעזר להעשות לפניו אפילו על ידי זר אבל הסגן יראה מעשיה כדי שתעשה על כוונתו שלא יחשבו בה מחשבה רעה כאומות והשטן והפרשה הזאת תשלום תורת הכהנים ונכתבה כאן אחר מתנות כהונה לומר שגם טהרתן של ישראל על ידי כהן תהיה וטעם זאת חקת התורה אשר צוה ה' כטעם ואל משה אמר עלה אל ה' (שמות כד א) או הוא כמו מסורס דבר אל בני ישראל זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר ""דבר"" - ולא "דברו" כי משה הוא העיקר וטעם אליך שיעשו כן במדבר לשעתם ואחרי כן (בפסוק י) יצוה שתהיה לבני ישראל ולגר לחקת עולם שיעשו כן לדורותם וכן ויקחו אליך שמן זית זך וגו' (שמות כז כ) ואחרי כן חקת עולם לדורותם (שם פסוק כא) ואמר ונתתם ולא ונתת להכניס אהרן עמו לכבודו כי שניהם יצוו לאלעזר לשחוט לפניו או אמר " ונתתם " לרבים עכשיו ולדורות והטעם כי אלעזר השוחט מיד ב"ד יקחנה שיתנוה לו שתעשה בהכשר ועל דעתם כענין ששנינו (פרה פ"ג מ"ה) ומי עשאן הראשונה עשה משה רבינו והשניה עשה עזרא שבע מעזרא ואילך ומי עשאן שמעון הצדיק ויוחנן כהן גדול עשו שתים שתים וכו'" (רמב"ן)

מאמרים מאתר ויקיטקסט:

• משנה מגילה ג ד
• ליקוטי הלכות - חלק אורח חיים - הלכות פורים - הלכה ד
• בבלי שבת נב א
• בבלי פסחים כו
• בבלי יומא ב א
• רמב"ן על ויקרא כד ב
• בבלי סוטה מו א
• בבלי סוטה פרק ט
• רבנו יונה על משלי יא ג
• שמות רבה יט ב
• מצוה:פרה אדומה
• בבלי עבודה זרה כג א
• בבלי הוריות ט
• בבלי זבחים יד
• זהר חלק ג קעט ב
• זהר פרשת חוקת
• ספר החינוך שצז
• עבודה זרה כג ב
• מנחות יט א
• שמות רבה לח ג
• ויקרא רבה ל יג
• במדבר רבה יט א
• במדבר רבה יט ב
• במדבר רבה יט ג
• במדבר רבה יט ה
• במדבר רבה יט ח