קוד: ביאור:במדבר כה13 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
במדבר כה13: "וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם, תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
"
בקריאה ראשונה נראה, שפינחס זכה בכהונה כשכר על מעשה-הקנאות שלו (הביטוי תחת אשר מציין שכר או עונש).
אולם, פינחס היה בן אלעזר בנו של אהרן הכהן, ואהרן וצאצאיו זכו בכהונת עולם כבר ב
שמות מ15: "וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם וְכִהֲנוּ לִי, וְהָיְתָה לִהְיֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם
לִכְהֻנַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם
". אם כך, מה מיוחד בכהונה של פינחס? כמה פירושים:
1. הכהונה בספר שמות הובטחה רק לאותם אנשים שנמשחו אז - אהרן אלעזר ואיתמר, ולצאצאיהם שיוולדו לאחר מכן. אבל פינחס נולד עוד קודם, ולכן פורמאלית המינוי לא חל עליו. בזכות מסירות-הנפש שלו, זכה גם הוא לכהונה (רש"י).
2. לכהן אסור להיטמא למת, ופינחס לא רק נטמא למת - הוא גם הרג, ולכן נפסל מהכהונה. אולם, כיוון שהמעשה שלו בסופו של דבר הציל חיים רבים, ולמעשה הציל את עם ישראל כולו מ
המגפה המואבית-מדיינית, ה' חידש את כהונתו: "הכהונה ראויה אליו, אם בבחינת הקב"ה -
תחת אשר קינא לאלהיו, והקנאה ההיא היתה עבודה משובחת לפניו יתברך, ולכן ראוי שיהיה כהן לאל עליון וקדוש לאלהיו. ואם בבחינת ישראל גם כן, כי הוא
כיפר על בני ישראל, וכיוון שכיפר עליהם ביום ההוא, ראוי שתמיד יהיה כהן מכפר עליהם בעבודת המקדש
"
(אברבנאל פירוש ראשון).
3. פינחס כבר היה כהן, אולם בפסוק זה הובטחה לו ולצאצאיו משרת הכהן הגדול (אברבנאל פירוש שני, וכן תרגום יונתן). אמנם היו תקופות שבהן הכהנים הגדולים היו מצאצאי איתמר (כגון עלי הכהן), אולם בבית המקדש, הכהנים הגדולים היו צאצאי צדוק בן אחיטוב שהיה צאצא של פינחס (ראו דברי הימים א ה 30-41).
4. על-דרך הדרש, פסוקנו מתייחס לא לכהונה עצמה אלא לחלק ממתנות-כהונה,
דברים יח3: "וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה
", המסמלות את המעשה של פינחס: "וְחוֹלַף דְאָחַד רוּמְחָא
בִּדְרָעֵיהּ, וּמְחָא לְמִדְיָנֵיתָא לְבֵית בַּהֲתַת
קֵיבְתָהּ, וְצַלֵי
בְּפוּמֵיהּ עַל עַמָא בֵּית יִשְרָאֵל, יִזְכּוּן כַּהֲנַיָא לִתְלַת מַתְּנָן:
דְרוֹעָא וְלָעָא וְקֵיבְתָא, וּתְהֵי לֵיהּ וְלִבְנוֹי בַּתְרוֹי קְיַים רְבוּת עֲלָם חוֹלַף דְקַנֵי לֶאֱלָהֵיהּ וְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְרָאֵל
"
(יונתן).
5. ועל-דרך הסוד: "ולא אמר הכתוב...
כהונת עולם כמו שאמר באהרן, אבל אמר
ברית כהונת עולם, ואמר
את בריתי שלום, שיתן לו ברית עם השלום דבק בו. ובאהרן נאמר
לכבוד ולתפארת, ולכך אמר
אשר קנא לאלהיו, והמשכיל יבין
" (רמב"ן).