קוד: יורה דעה א בתנ"ך
סוג: מניעים1
מאת: עדינה
אל: כפית ה'תשנ"ח סיון
בפתח דבריי רציתי להודות לתמר ביר ולכנרת רוזנברגר על הרעיון המקורי לשם המדור, ולשאר רעיונותיהן המקוריים שלא קיבלו ביטוי.
בסיפור עקדת יצחק, שלרובנו הוא סיפור נדוש ונטחן עד דק, יש קטע שתמיד גורם לי חוסר מנוחה. אברהם אבינו מגיע להישג רוחני ואמוני אשר אין לו אח ורע בתנ"ך. הוא מבטל את רגשותיו בפני רצונו של מקום, מגיע למצב שהוא עומד לשחוט את בנו, וברגע שיא זה "ויקרא אליו
מלאך ד'
מן השמים". האם אין הקב"ה יכול לקרוא לו בעצמו?! אברהם מגיע עד פה, והקב"ה שולח שליח על מנת להפסיקו?! איזו אכזבה! איזו פגיעה! בקשת הניסיון והרבה מההתגלויות הקודמות היו באופן ישיר "ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נִסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני
", ואילו עתה, לאחר תהליך ארוך ומפרך, המלאך הוא זה שעוצר בעד אברהם! מה קורה פה?! [ראוי לציין, כי על-פי הכתוב, אין יותר התגליות לאברהם לאחר מעמד זה.]
עיינתי בפרשנים ולא מצאתי התייחסות לתהייתי [אשמח לכל רעיון חדש]. כעת נראה לי, שזהו המשך ניסיונו של אברהם. אברהם אכן נותן את כל כולו, ובאמת היינו מצפים להתייחסות ראויה. אך בניגוד אליי, אברהם איננו מתעצבן, איננו נפגע, אלא בחפץ לב מקריב את האיל, וממשיך בחיים של הקרבה ונתינה. כמו אברהם, גם אנו צריכים לדעת, שיש ערך גדול להקרבה ולנתינה גם כאשר אין הארה משמים להראות לנו שמעשינו רצויים. בראייה כוללת של התנ"ך אנו רואים, כי שכרו של אברהם גדול, ויחסו מאת ריבונו של עולם תואם יותר לזכויותיו מאשר המתבטא בסיפור העקדה. אף אנו בפרספקטיבה רחבה רואים פירות של השקעה, של נתינה, של הקרבה גם אם זה לאחר זמן.
ראוי שכל אחד מחברי נח"ת ישים אל לבו עניין זה. נח"ת הוא ארגון שכולו בנוי על השקעה של יחידים. ככל שכל אחד ישקיע ויתן מעצמו יותר, כך נח"ת תפרח ותשגשג. אך יותר מזה, ככל שכל אחד ישקיע, בפרספקטיבה של זמן הוא גם ירוויח. הרבה אנשים השקיעו מעצמם להצלחת השבת האחרונה, ולהם נתונה תודתנו, ובטוחתני שפרי מאמציהם הם יקצרו.
אני פונה כעת גם לציבור הנח"תיסטי המרבה לטעון, כי אינו יודע להעביר שיעור/דיון/משחק או שאין לו על מה. אני מאמינה, שאם תכינו משהו תנ"כי לטובת הכלל, על אף ההסתייגויות, בפעם הבאה יֵקַל לכם, וככל שעובר הזמן משתפרים. כשמתחילים להסתכל על התנ"ך בתור "חומר לשיעור" ההסתכלות שונה. לפתע שמים לב לדברים שלא שמנו אליהם לב קודם. שאלות צצות ודורשות תשובות. חווית הלימוד עשירה יותר. דבר זה אינו ניתן לרכישה גם בהאזנה למאות שיעורי תנ"ך מצוינים, אלא רק כשאת/ה מתחיל להשקיע מעצמך.
השקעה ומאמץ יכולים להיות לא רק בתרומה לנח"ת, אלא גם לעצמכם. אמנם תמה תקופת החידונים לשנה זו, אך לימוד התנ"ך פתוח לכל ימות השנה. בהשקעה של חצי שעה ליום או פרק או שניים סך-הכל, פירות רבים נקצרים. נראה לי, שאם כל אחד יתחיל להשקיע בעצמו, הן בפן הכלל נח"תיסטי והן בפן האישי, נצא ברווחים של ידע, של הבנת התנ"ך ושל ארגון שלא רק חובב תנ"ך אלא גם יודע תנ"ך.
בברכת יישר כוח ללומדים ולתורמים לכלל הציבור.
עדינה
בתחילת ימי החסידות הטיל הגר"א חרם על החסידים. תומכיו של הגר"א פנו לרב רפאל מהמבורג וביקשו ממנו להצטרף לחרם שהטיל "הגאון ר' אליהו, הרב הדומה למלאך ה' צבאו-ת...". הרב סירב להצטרף לחרם, ואמר להם: "אתם יודעים למה את הציווי לעקוד את יצחק אומר ה' בעצמו, ואת הציווי 'אל תשלח ידך אל הנער' אומר מלאך? – כי להציל יהודי ממוות – מספיק ציווי של מלאך, אבל להרוג יהודי – מותר רק בציווי מפורש מפי ה' … "