אז הוחל לקרוא בשם ה'

קוד: ביאור:בראשית ד26 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת:

אל:

בראשית ד26: "וּלְשֵׁת גַּם הוּא יֻלַּד בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ; אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'".

הדור השלישי לאנושות הוא הדור שעל-שמו היא נקראת - דורו של אנוש בן שת בן אדם. האירוע המרכזי שהתורה מציינת בדור זה הוא - "אז הוחל לקרוא בשם ה'". המפרשים פירשו משפט זה בכמה דרכים:

1. הוחל מהשורש חלל, מלשון חילול הקודש. בימי אנוש התחילו בני אדם לחלל את הקריאה בשם ה', ולקרוא בשם ה' לאלילים: "אז הוחל - לשון חולין, לקרא את שמות האדם ואת שמות העצבים בשמו של הקב"ה, לעשותן אלילים ולקרותן אלהות" (רש"י). כך התחילו בני האדם לעבוד עבודת אלילים: "בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדו,ל ונבערה עצת חכמי אותו הדור, ואנוש עצמו מן הטועים היה. וזו היתה טעותם: אמרו, הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם, ונתנם במרום, וחלק להם כבוד, והם שמשים המשמשים לפניו - ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד, וזהו רצון האל ברוך הוא, לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו, כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו; וזהו כבודו של מלך. כיון שעלה דבר זה על לבם, התחילו לבנות לכוכבים היכלות, ולהקריב להן קרבנות, ולשבחם, ולפארם בדברים, ולהשתחוות למולם, כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה. וזה היה עיקר עבודת כוכבים, וכך היו אומרים עובדיה היודעים עיקרה, לא שהן אומרים שאין שם אלוה אלא כוכב זה..." ( רמב"ם הלכות עבודה זרה א).

לפי זה, הפרק מתאר את תחילתן של שלושת העבירות החמורות - גילוי עריות (- שתי הנשים של למך), שפיכות דמים (- השיר שבו למך מתפאר בשפיכות דמים), ועבודה זרה. לפי חז"ל, שלוש עבירות אלו גרמו לחורבן בית המקדש הראשון; ולפי חז"ל, הן גם גרמו לחורבן בימי אנוש: "אז הוחל לקרא בשם ה' - עלו המים והציפום..." (שמות רבה טו ז)

2. הוחל מלשון התחלה. בימי אנוש התחילו בני האדם לקרוא בשם ה', כלומר להתפלל אליו ולפרסם את שמו. קריאה בשם ה' היא מעשה חיובי, אולם עד ימי אנוש לא היה צורך בה, כי בני האדם הרגישו שהם קרובים אל ה' וה' נמצא איתם תמיד. בימי אנוש חלה התרחקות בין ה' לבין האדם, וכתוצאה מכך הוחל הצורך לקרוא בשם ה'.

"לפני הולדת אנוש לא היה צריך לקרא בשם ה', ורק לאחר שנשחת העולם נוצר הצורך לקריאה בשם ה'. ובעתיד נחזור לשלמותנו (ירמיהו לא) "ולא ילמדו איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי ידעו אותי כולם מגדלם ועד קטנם ". וההסבר לזה, שבדורות ראשונים האדם חי חיים שלמים המגלמים בתוכם את הופעת ה', ולכן לא היה צורך לקרוא בשם ה'; ואחר כך, בתקופת אנוש, עם הידרדרות העולם, כשנשכחה השלמות הגדולה, נצרכו עובדי ה' לקרוא בשם ה', מקור חיינו, על מנת להדריך את דורם בדרך ה'" (יאיר שאקי, החיים במצוות, בשם רש"ר הירש, בשם רבו).