קוד: ביאור:בראשית ה5 בתנ"ך
סוג: פרטים2
מאת: אראל
אל: פירושים וסימנים 8
בבראשית ה מתוארים עשרת
הדורות שמאדם עד נוח,
ועל כל אחד מהם כתוב כמה שנים הוא חי.
הסגנון הוא די אחיד בכולם: "ויהיו כל ימי A X שנה, וימות
" (למשל: "ויהיו כל ימי שת שתים-עשרה שנה ותשע-מאות שנה וימות
").
רק אצל אדם הראשון הסגנון קצת שונה: "ויהיו כל ימי אדם
אשר חי תשע-מאות שנה ושלושים שנה וימות
".
מה משמעות התוספת
אשר חי?
באופן מילולי, התוספת הזאת באה להדגיש, שהתקופה שכתובה בפסוק (930 שנה) כוללת רק את התקופה שאדם היה חי, ולא את התקופה שהוא היה מת.
כשה'
אסר על האדם לאכול מעץ-הדעת-טוב-ורע,
הוא ית' אמר
לו,
בראשית ב17: "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ
כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת
" יש הרבה פירושים לפסוק הזה (פירוט),
אבל הפירוש הכי פשוט הוא שאדם מת ממש
– פשוטו כמשמעו –
ביום שאכל מהעץ. הוא
שכב מת הרבה הרבה זמן
(אולי אפילו 5 מיליארד שנה, כדברי הארכיאולוגים...),
ואז קם לתחייה,
וחי עוד 930 שנה,
ומת באופן סופי.
לכן צריך להדגיש שה930
שנה האלו הן רק השנים "אשר חי
"...