קוד: ביאור:בראשית יב13 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל: פירושים וסימנים 5
אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ, לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ".
לדיון עקרוני לגבי המניעים של אברם במקרה זה, וכן במקרים דומים, ראו
למה אברהם ביקש משרה להגיד שהיא אחותו?.
מבחינה דקדוקית, הפסוק הוא דוגמה נדירה ל"דיבור עקיף" (indirect speech) בלשון
המקרא. שרי למעשה צריכה להגיד "אחותו אני", אבל כאשר אברם מצטט אותה בתוך
דבריו, הוא משנה את הגוף ואומר "אחותי את". בלשון ימינו היינו מוסיפים את
האות ש ואומרים "אמרי נא
ש אחותי את".
וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ, וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים", כלומר, ההטבה מתבטאת בכך שאברם קיבל רכוש. האם אכן זו היתה כוונתו של אברם?
ע"פ קאסוטו ("מנוח עד אברהם"), התשובה היא לא: אברם התכוון רק להציל את חייו, אך הכתוב משתמש בביטוי דומה כדי ליצור אירוניה: אברם אמנם קיבל את חייו, אך הפסיד את אשתו האהובה וקיבל במקומה רכוש. יש כאן ביקורת על אברם, על כך שלא בטח בה' שיציל אותו ונכשל בשקר.