גם תבן גם מספוא רב עמנו

רמזים

1

פסוק דומה נזכר בפרשת הפילגש בגבעת בנימין: שופטים יט19: "וְגַם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא יֵשׁ לַחֲמוֹרֵינוּ, וְגַם לֶחֶם וָיַיִן יֶשׁ לִי וְלַאֲמָתֶךָ וְלַנַּעַר עִם עֲבָדֶיךָ, אֵין מַחְסוֹר כָּל דָּבָר" אלא ששם המצב הפוך - האורח אומר את הדברים למארח כדי להרגיע אותו, שלא יחשוב שיהיה לו קשה לארח. אכן ראוי לאורח להשתדל שלא להטריח את המארח, אולם המצב שבו האורח כל כך משתדל להרגיע את המארח הוא מצב בעייתי, מצב שבו אנשים אינם מכניסי אורחים מטבעם; ואכן הפרק כולו מתאר את אכזריותם של אנשי גבעת בנימין, שלא רצו להכניס אורחים והתעללו באורחים שבאו אל עירם.

2

לאחר שהוקם "בית המדרש לרבנים" של התנועה ליהדות מתקדמת חיפשו המייסדים פסוק לכתוב על הבניין מבחוץ. חכם אחד שעבר שם הציע להם את הפסוק "גם תבן גם מספוא רב עמנו"... (ר' יהודה גרינשפן, "חיוכה של תורה").