מה צריך לעשות אדם המורשע בפשע שלא ביצע?

קוד: ביאור:בראשית מד16 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

בראשית מד16: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה 'מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק? הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עון עֲבָדֶיךָ; הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי, גַּם אֲנַחְנוּ, גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ'".

יש אנשים המורשעים בפשע, וכל הערעורים שלהם נדחים, ולפני שהם הולכים לכלא, הם מנצלים את רגעי החופש האחרונים שלהם כדי להאשים את מערכת המשפט בעוול.

ייתכן שהם צודקים ומערכת המשפט באמת עשתה עוול, אך אין זה תפקידם של המורשעים להאשים את מערכת המשפט כי הם נוגעים בדבר. התגובה ההולמת של אדם שהורשע בפשע צריכה להיות דומה לזו של יהודה.

יהודה ואחיו, בני יעקב אבינו, ירדו למצרים לקנות אוכל. לפני שיצאו ממצרים, ציווה המשנה למלך מצרים (שהיה יוסף אחיהם, אך הם עדיין לא ידעו זאת) לשים את הגביע שלו בשק של בנימין. כשהיו בדרך לארץ כנען, תפשו אותם שוטרים מצריים. הם הורשעו מייד בגניבה, אך היה להם ברור שהם לא גנבו.

למרות זאת, הם לא האשימו את מערכת המשפט המצרית בשחיתות ובהטיית דין, ולא הצדיקו את עצמם: "מה נאמר לאדני, מה נדבר ומה נצטדק? ";

הם הצדיקו עליהם את הדין ואמרו " האלהים מצא את עוון עבדיך ": אם ה' איפשר לך להרשיע אותנו, כנראה שבעיני ה' אנחנו אשמים, אם לא בעוון זה אז בעוון אחר;

הם גם הצדיקו עליהם את העונש, ואמרו " הננו עבדים לאדני, גם אנחנו, גם אשר נמצא הגביע בידו ": למרות שאנחנו לא אשמים, אנחנו מוכנים לקבל את העונש ולהיות עבדים, בתקוה שהעונש יכפר לנו על העוון האחר שה' מצא בנו.