בראשית מד

1 ויצו את-אשר על-ביתו לאמר מלא את-אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף-איש בפי אמתחתו. 2 ואת-גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר. 3 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם. 4 הם יצאו את-העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על-ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה. 5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם. 6 וישגם וידבר אלהם את-הדברים האלה. 7 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה. 8 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב. 9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם-אנחנו נהיה לאדני לעבדים. 10 ויאמר גם-עתה כדבריכם כן-הוא אשר ימצא אתו יהיה-לי עבד ואתם תהיו נקים. 11 וימהרו ויורדו איש את-אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו. 12 ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן. 13 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על-חמרו וישבו העירה. 14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה. 15 ויאמר להם יוסף מה-המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי-נחש ינחש איש אשר כמני. 16 ויאמר יהודה מה-נאמר לאדני מה-נדבר ומה-נצטדק האלהים מצא את-עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם-אנחנו גם אשר-נמצא הגביע בידו. 17 ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה-לי עבד ואתם עלו לשלום אל-אביכם.

18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר-נא עבדך דבר באזני אדני ואל-יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה. 19 אדני שאל את-עבדיו לאמר היש-לכם אב או-אח. 20 ונאמר אל-אדני יש-לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו. 21 ותאמר אל-עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו. 22 ונאמר אל-אדני לא-יוכל הנער לעזב את-אביו ועזב את-אביו ומת. 23 ותאמר אל-עבדיך אם-לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני. 24 ויהי כי עלינו אל-עבדך אבי ונגד-לו את דברי אדני. 25 ויאמר אבינו שבו שברו-לנו מעט-אכל. 26 ונאמר לא נוכל לרדת אם-יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי-לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו. 27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה-לי אשתי. 28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד-הנה. 29 ולקחתם גם-את-זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את-שיבתי ברעה שאלה. 30 ועתה כבאי אל-עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו. 31 והיה כראותו כי-אין הנער ומת והורידו עבדיך את-שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה. 32 כי עבדך ערב את-הנער מעם אבי לאמר אם-לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל-הימים. 33 ועתה ישב-נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם-אחיו. 34 כי-איך אעלה אל-אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את-אבי.