אם לא = פתיחה לשבועה

קוד: אם לא= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

בכמה פסוקים בתנ"ך ישנה שבועה שמתחילה במילים "אם לא", למשל:

• יהושע יד9: "וַיִּשָּׁבַע מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: 'אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ - לְךָ תִהְיֶה לְנַחֲלָה וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם, כִּי מִלֵּאתָ אַחֲרֵי ה' אֱלֹהָי'".

מה משמעות המילים הללו?

נראה שבמקור היו נוהגים להישבע או להבטיח הבטחה חשובָּהּ ע"י איום עצמי (=הנשבע מאיים על עצמו), למשל: "תבוא עליי רעה גדולה אִם לֹא אעשה כמו שהבטחתי", או "תבוא עליי צרה גדולה אִם לֹא נכונים הדברים שאמרתי".

יש מקומות שהאיום העצמי כתוב במלואו, למשל:

• בראשית מב37: "ויאמר ראובן אל אביו לֵאמֹר 'את שני בני תמית אִם לֹא אביאנו אליך...'": ראובן מבטיח שיביא את בנימין בחזרה, וכדי לחזק את ההבטחה, הוא מקבל על עצמו צרה גדולה - ששני בניו ימותו אם לא יקיים את הבטחתו; וכך גם:

• בראשית מג9: "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים"
• תהלים קלז6: "תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי"

יש מקרים שהאיום רק נרמז, למשל:

• שמואל ב יט14: "וְלַעֲמָשָׂא תֹּמְרוּ: 'הֲלוֹא עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה, כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף אִם לֹא שַׂר צָבָא תִּהְיֶה לְפָנַי כָּל הַיָּמִים תַּחַת יוֹאָב'": דוד מבטיח לעמשא שיהיה שר צבא, ואף מוכן לקבל על עצמו קללה "כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף [רעות וצרות] אם לא שר צבא תהיה...".
• שופטים יא10: "וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל יִפְתָּח ה' יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ אִם לֹא כִדְבָרְךָ כֵּן נַעֲשֶׂה": זקני גלעד מבטיחים למנות את יפתח למנהיגם, ואומרים "ה' יהיה שומע בינותינו [ויעניש אותנו] אם לא כדברך כן נעשה".
• ירמיהו מב5: "וְהֵמָּה אָמְרוּ אֶל יִרְמְיָהוּ 'יְהִי ה' בָּנוּ לְעֵד אֱמֶת וְנֶאֱמָן אִם לֹא כְּכָל הַדָּבָר אֲשֶׁר יִשְׁלָחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֵלֵינוּ כֵּן נַעֲשֶׂה'"

ויש מקומות שהאיום לא כתוב כלל, והשבועה מתחילה במילים "אם לא":

• במדבר יד28: "אֱמֹר אֲלֵהֶם 'חַי אָנִי נְאֻם ה' אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם... אָנִי ה' דברתי אִם לֹא זאת אֶעֱשֶׂה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו"
• יהושע כב24: "ו אם לֹא מִדְּאָגָה מִדָּבָר עָשִׂינוּ אֶת זֹאֶת לֵאמֹר מָחָר יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם לְבָנֵינוּ לֵאמֹר מַה לָּכֶם ולידוד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"
• מלכים א כ23: "וְעַבְדֵי מֶלֶךְ אֲרָם אָמְרוּ אֵלָיו אֱלֹהֵי הָרִים אֱלֹהֵיהֶם עַל כֵּן חָזְקוּ מִמֶּנּוּ וְאוּלָם נִלָּחֵם אִתָּם בַּמִּישׁוֹר אִם לֹא נֶחֱזַק מֵהֶם...  ואתה תמנה לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם בַּמִּישׁוֹר אִם לֹא נֶחֱזַק מֵהֶם וישמע לקלם ויעש כֵּן"
• מלכים ב ט25-26: "וַיֹּאמֶר אֶל בִּדְקַר שלשה[שָׁלִשׁוֹ] שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאֶלִי, כִּי זְכֹר אֲנִי וָאַתָּה אֶת רֹכְבִים צְמָדִים אַחֲרֵי אַחְאָב אָבִיו, וה' נָשָׂא עָלָיו אֶת הַמַּשָּׂא הַזֶּה: 'אִם לֹא אֵת דְּמֵי נָבוֹת וְאֶת דְּמֵי בָנָיו רָאִיתִי אֶמֶשׁ נְאֻם ה', וְשִׁלַּמְתִּי לְךָ בַּחֶלְקָה הַזֹּאֵת נְאֻם ה'!'; וְעַתָּה שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בַּחֶלְקָה כִּדְבַר ה'"
• ישעיהו ה9: "בְּאָזְנָי ה' צְבָאוֹת אִם לֹא בָּתִּים רַבִּים לְשַׁמָּה יִהְיוּ גְּדֹלִים וְטוֹבִים מֵאֵין יוֹשֵׁב"
• ישעיהו ח20: "לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר" (פירוט)
• ישעיהו יד24: "נִשְׁבַּע ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם
• ירמיהו טו11: "אמר ה' אִם לֹא שרותך לטוב אִם לוא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האיב"
• ירמיהו כב6: "כִּי כֹה אָמַר ה' עַל בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה 'גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן אִם לֹא אֲשִׁיתְךָ מִדְבָּר עָרִים לֹא נושבה[נוֹשָׁבוּ] '"
• ירמיהו מט20: "לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת ה' אֲשֶׁר יָעַץ אֶל אֱדוֹם וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל יֹשְׁבֵי תֵימָן ' אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן, אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם'"
• ירמיהו נ45: "לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת ה' אֲשֶׁר יָעַץ אֶל בָּבֶל וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים: 'אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן, אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נָוֶה'"
• יחזקאל ה11: "לָכֵן חַי אֲנִי נְאֻם ד' ה' אִם לֹא יַעַן אֶת מִקְדָּשִׁי טִמֵּאֶת בְּכָל שִׁקּוּצַיִךְ וּבְכָל תּוֹעֲבֹתָיִךְ וְגַם אֲנִי אֶגְרַע וְלֹא תָחוֹס עֵינִי וְגַם אָנִי לֹא אֶחְמוֹל"
• יחזקאל יז16: "חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ידוד אִם לֹא בִּמְקוֹם הַמֶּלֶךְ הַמַּמְלִיךְ אִתּוֹ אֲשֶׁר בָּזָה אֶת אָלָתוֹ וַאֲשֶׁר הֵפֵר אֶת בְּרִיתוֹ אֹתוֹ בְתוֹךְ בָּבֶל יָמוּת... לכן כה אמר אֲדֹנָי ידוד חַי אָנִי אִם לֹא אלתי אֲשֶׁר בָּזָה ובריתי אֲשֶׁר הפיר ונתתיו בראשו"
• יחזקאל כ33: "חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ה' אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם"
• יחזקאל לג27: "כֹּה תֹאמַר אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ידוד חַי אָנִי אִם לֹא אֲשֶׁר בֶּחֳרָבוֹת בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וַאֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה לַחַיָּה נְתַתִּיו לְאָכְלוֹ וַאֲשֶׁר בַּמְּצָדוֹת וּבַמְּעָרוֹת בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ"
• יחזקאל לד8: "חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ידוד אִם לֹא יַעַן הֱיוֹת צֹאנִי לָבַז וַתִּהְיֶינָה צֹאנִי לְאָכְלָה לְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה מֵאֵין רֹעֶה וְלֹא דָרְשׁוּ רֹעַי אֶת צֹאנִי וַיִּרְעוּ הָרֹעִים אוֹתָם וְאֶת צֹאנִי לֹא רָעוּ"
• יחזקאל לה6: "לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ידוד כִּי לְדָם אֶעֶשְׂךָ וְדָם יִרְדֲּפֶךָ אִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדֲּפֶךָ"
• יחזקאל לו5: "לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ידוד אִם לֹא בְּאֵשׁ קִנְאָתִי דִבַּרְתִּי עַל שְׁאֵרִית הַגּוֹיִם וְעַל אֱדוֹם כֻּלָּא אֲשֶׁר נָתְנוּ אֶת אַרְצִי לָהֶם לְמוֹרָשָׁה בְּשִׂמְחַת כָּל לֵבָב בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ לְמַעַן מִגְרָשָׁהּ לָבַז"
• יחזקאל לו7: "לָכֵן כֹּה אָמַר ד' ה': 'אֲנִי נָשָׂאֶתִי אֶת יָדִי אִם לֹא הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לָכֶם מִסָּבִיב הֵמָּה כְּלִמָּתָם יִשָּׂאוּ'"
• יחזקאל לח19: "ובקנאֶתי באש עברתי דברתי אִם לֹא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל"
• מלאכי ג10: "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר, וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי, וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאֵת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֶת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי"
• תהלים קלא1-2: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד: ה' לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי. אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כַּגָּמֻל עָלַי אִמּוֹ כְּגָמֻל עֲלֵי נַפְשִׁי"
• איוב א11: "וְאוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ"
• איוב ב5: "אוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע אֶל עַצְמוֹ וְאֶל בְּשָׂרוֹ אִם לֹא אֶל פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ"
• איוב ל24-25: "אַךְ לֹא בְעִי יִשְׁלַח יָד אִם בְּפִיָדוֹ לָהֶן שׁוּעַ אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן"
• איוב לא19-20: "אִם אֶרְאֶה אוֹבֵד מִבְּלִי לְבוּשׁ וְאֵין כְּסוּת לָאֶבְיוֹן אִם לֹא בֵרֲכוּנִי חלצו[חֲלָצָיו] וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם... ולֹא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו אִם לֹא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לֹא נשבע... מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי אִם לֹא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי"

שבועה שמתחילה ב"אם לא" באה תמיד לאשר את המילים הבאות אחר-כך, למשל בדברי איוב "אם לא בכיתי לקשה יום..." הכוונה "אני נשבע שבכיתי לקשה יום"; מכאן, שבמקרים מסויימים, לא ייתכן שהמילים "אם לא" הן פתיחה לשבועה, ויש לפרש אותן כמשמען - if not:

• שמות כב7: "אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ" - בעל הבית צריך לגשת אל השופטים כדי שיוכלו לברר אם אכן לא שלח ידו במלאכת רעהו; וכן שמות כב10: "שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם" - אם הנאשם בטוח שלא שלח ידו במלאכת רעהו, מותר לו להישבע על כך, ואז הבעלים צריכים להסתפק בשבועה זו (ראו חוק השומרים).