בראשית מב

1 וירא יעקב כי יש-שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו. 2 ויאמר הנה שמעתי כי יש-שבר במצרים רדו-שמה ושברו-לנו משם ונחיה ולא נמות. 3 וירדו אחי-יוסף עשרה לשבר בר ממצרים. 4 ואת-בנימין אחי יוסף לא-שלח יעקב את-אחיו כי אמר פן-יקראנו אסון. 5 ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי-היה הרעב בארץ כנען. 6 ויוסף הוא השליט על-הארץ הוא המשביר לכל-עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו-לו אפים ארצה. 7 וירא יוסף את-אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר-אכל. 8 ויכר יוסף את-אחיו והם לא הכרהו. 9 ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את-ערות הארץ באתם. 10 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר-אכל. 11 כלנו בני איש-אחד נחנו כנים אנחנו לא-היו עבדיך מרגלים. 12 ויאמר אלהם לא כי-ערות הארץ באתם לראות. 13 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש-אחד בארץ כנען והנה הקטן את-אבינו היום והאחד איננו. 14 ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם. 15 בזאת תבחנו חי פרעה אם-תצאו מזה כי אם-בבוא אחיכם הקטן הנה. 16 שלחו מכם אחד ויקח את-אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם-לא חי פרעה כי מרגלים אתם. 17 ויאסף אתם אל-משמר שלשת ימים. 18 ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את-האלהים אני ירא. 19 אם-כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם. 20 ואת-אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו-כן. 21 ויאמרו איש אל-אחיו אבל אשמים אנחנו על-אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על-כן באה אלינו הצרה הזאת. 22 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל-תחטאו בילד ולא שמעתם וגם-דמו הנה נדרש. 23 והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם. 24 ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את-שמעון ויאסר אתו לעיניהם. 25 ויצו יוסף וימלאו את-כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל-שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן. 26 וישאו את-שברם על-חמריהם וילכו משם. 27 ויפתח האחד את-שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את-כספו והנה-הוא בפי אמתחתו. 28 ויאמר אל-אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל-אחיו לאמר מה-זאת עשה אלהים לנו. 29 ויבאו אל-יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל-הקרת אתם לאמר. 30 דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את-הארץ. 31 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים. 32 שנים-עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את-אבינו בארץ כנען. 33 ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת-רעבון בתיכם קחו ולכו. 34 והביאו את-אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את-אחיכם אתן לכם ואת-הארץ תסחרו. 35 ויהי הם מריקים שקיהם והנה-איש צרור-כספו בשקו ויראו את-צררות כספיהם המה ואביהם וייראו. 36 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת-בנימן תקחו עלי היו כלנה. 37 ויאמר ראובן אל-אביו לאמר את-שני בני תמית אם-לא אביאנו אליך תנה אתו על-ידי ואני אשיבנו אליך. 38 ויאמר לא-ירד בני עמכם כי-אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו-בה והורדתם את-שיבתי ביגון שאולה.