קוד: עליי - ייסורי המצפון של יעקב אבינו בתנ"ך
סוג: מניעים2
מאת: אראל
אל:
(ע"פ גליה)
כשרבקה הציעה ליעקב לקחת במרמה את ברכת יצחק, הוא אמר,
בראשית כז12: "אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי, וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ, וְהֵבֵאתִי
עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה
" (פירוט).
אמנם רבקה ניסתה להרגיע אותו,
בראשית כז13: "וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ '
עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי וְלֵךְ קַח לִי'
", אולם יעקב עדיין הרגיש שעשה מעשה רע שיביא עליו קללה. ואכן, מכאן והלאה, רוב ההופעות של המילה
עליי בספר בראשית קשורות לקללות וצרות שבאו על יעקב, או שחשש שיבואו עליו. בחלק מהפסוקים הקשר ישיר, ובחלקם עקיף:
בראשית ל28: "וַיֹּאמַר 'נָקְבָה שְׂכָרְךָ
עָלַי וְאֶתֵּנָה'
" - לבן הציע ליעקב משכורת, אבל החליף את משכורתו במרמה,
בראשית לא41: "וַתַּחֲלֵף אֶת
מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים
"; ייתכן שהכתוב רומז שזו קללה שבאה על יעקב בגלל שהחליף את עשו במרמה.
בראשית לג13: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו 'אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים, וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת
עָלָי, וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן'
" - עשו הציע ליעקב לבוא איתו, אבל יעקב סירב ואמר שהוא חושש שכל הצאן שלו ימות - לכאורה חשש קצת מוגזם; אבל במילה
עליי הוא רומז לעשו "רובצת עליי קללה מאז שלקחתי ממך את הברכה, ולכן אני צריך להיזהר במיוחד שלא לסכן את רכושי".
בראשית לד12: "הַרְבּוּ
עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן, וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי, וּתְנוּ לִי אֶת הַנַּעֲרָ לְאִשָּׁה
" - שכם בן חמור הציע לתת מוהר גבוה תמורת בת יעקב, אבל עבור יעקב זו כמובן נחשבה לקללה.
בראשית לד30: "וַיֹּאמֶר
יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי 'עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי
בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר, וְנֶאֶסְפוּ
עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי'
" - אחרי ששמעון ולוי הכו את הכנענים בעיר שכם, יעקב חשש שהכנענים מהסביבה ייאספו עליו ויכו אותו; המילה
עליי רומזת שיעקב חשש שהקללה עומדת להתגשם.
בראשית מב36: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם 'אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם: יוֹסֵף אֵינֶנּוּ, וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ,
עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה'
" - יעקב מקונן על אבדן בניו - יוסף, שמעון, ואולי גם בנימין - ורואה בכך התגשמות של הקללה.
בראשית מח7: "וַאֲנִי, בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה
עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה; וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, הִוא בֵּית לָחֶם
" - יעקב מקונן על מות אשתו האהובה רחל - ורואה בכך התגשמות של הקללה.
התיקון היה בימי בנו, יוסף, שאמר,
בראשית נ20: "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם
עָלַי רָעָה, אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב
" (פירוט) - כל האסונות והצרות שבאו על יעקב, שיעקב ובניו חשבו שהם קללות, בסופו של דבר היו חלק מתוכנית אלהית לטובה, להחיות עם רב.