קוד: בחן= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: הִנְנִי צוֹרְפָם וּבְחַנְתִּים כִּי אֵיךְ אֶעֱשֶׂה מִפְּנֵי בַּת עַמִּי"
וְהֵבֵאֶתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב ..."
בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה, צְרַפְתַּנִי בַּל תִּמְצָא זַמֹּתִי בַל יַעֲבָר פִּי"
בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי, צרופה[צָרְפָה] כִלְיוֹתַי וְלִבִּי"
כִּי בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים, צְרַפְתָּנוּ כִּצְרָף כָּסֶף"
מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת ה'"
כִּי יָדַע דֶּרֶךְ עִמָּדִי, בְּחָנַנִי כַּזָּהָב אֵצֵא"
בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ, חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה כִּי אִם בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה. שלחו מכם אחד ויקח את אֲחִיכֶם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואִם לא חֵי פַרְעֹה כִּי מרגלים אתם"
הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאֵת אָמַר ידוד צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֶת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי ... גם בחנו אֶלהים וימלטו"
אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי"
הֲלֹא אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן, וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם לוֹ"
כִּי אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן, וְחֵךְ יִטְעַם לֶאֱכֹל"
צבאות שפט צדק בחן כליות ולב,..."
וְאַתָּה ידוד יְדַעְתָּנִי תִּרְאֵנִי וּבָחַנְתָּ לִבִּי אִתָּךְ, הַתִּקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה"
אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כדרכו[כִּדְרָכָיו] כִּפְרִי מַעֲלָלָיו"
וידוד צְבָאוֹת בֹּחֵן צַדִּיק רֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב..."
וְיָדַעְתִּי אֱלֹהַי כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה אֲנִי בְּיֹשֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי כָל אֵלֶּה.."
יִגְמָר נָא רַע רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק, וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּיק"
ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ, עֵינָיו יֶחֱזוּ עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם"
ה' צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ"
בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם, אֶבְחָנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה"
חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי, בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי"
מצרף לכסף וכור לזהב, ובחן לבות ה'" (פירוט)
וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים, לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ"
כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ, הֲמוֹן עִיר עֻזָּב; עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם, מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים"
הצירוף היא ההתכה באש להסיר הסיגים, והבחינה היא שמנסה אותו אם יש בו סיג. והבחינה קודם הצירוף, שאחר שבחן וראה שיש בו סיג אז מצרפו... והבחינה הבא אחר הצירוף הוא, אם אינו יודע אם נצרף כראוי בוחן שנית, ואם מוצא סיג - צורף שנית" (מלבי"ם על ירמיהו ט ו, ביאור המילות).
המנסה ינסה אם יש בהמנוסה מדרגה גבוהה מן הנודע בו עד הנה, למשל המנסה את הזהב אם יש בו כוח משיכת המגנט. והבחינה הוא אם בוחן אם הדבר הוא כפי מהותו הרגיל, כמו הבוחן הזהב אם אין בו סיגים..." (מלבי"ם על מלאכי ג י, ביאור המילות).
לָכֵן כֹּה אָמַר ד' ה': הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן, אָבֶן בֹּחַן, פִּנַּת יִקְרַת מוּסָּד מוּסָד, הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ": "נבואה זו, מוֹצָא פִי-יְהוָה, נועדה לשנת -587 לפנה"ס ליום חורבן המקדש, בְּצִיּוֹן אָבֶן, כלומר, בין הריסות ירושלים. אז, ביום חורבן המקדש, תְּיוּסָד כספת אֶבֶן בּוֹחַן (אבן השתייה) ליום המשפט האלהי העתידי, להיות "פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד",
אָבִי יִבָּחֵן אִיּוֹב עַד נֶצַח, עַל תְּשֻׁבֹת בְּאַנְשֵׁי אָוֶן": "אומר אֱלִיהוּא בֶן-בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי מִמִּשְׁפַּחַת-רָם: אָבִי - ומתכוון לבכיר מִמִּשְׁפַּחַת-רָם - אִיּוֹב - כאשר (אֱלִיהוּא) בְּאִיּוֹב חָרָה אַפּוֹ--עַל-צַדְּקוֹ נַפְשׁוֹ מֵאֱלֹהִים, ולכן אומר אֱלִיהוּא (35 - 36) - כדלקמן:
בָּחוֹן נְתַתִּיךָ בְעַמִּי מִבְצָר, וְתֵדַע וּבָחַנְתָּ אֶת דַּרְכָּם" - אולי הכוונה שה' נתן לירמיהו כושר הבחנה חד, כאילו שהוא עומד על ראש מגדל גבוה ויכול לצפות למרחוק.
כִּי בֹחַן וּמָה אִם גַּם שֵׁבֶט מֹאֶסֶת לֹא יִהְיֶה נְאֻם אֲדֹנָי ידוד"