הבוקר אור והאנשים שולחו המה וחמוריהם

קוד: ביאור:בראשית מד3 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

בראשית מד3: "הַבֹּקֶר אוֹר, וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ, הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם"

אחיו של יוסף סעדו עם המשנה למלך מצרים (שהיה יוסף בעצמו, רק שהם לא ידעו את זה), ובבוקר הם קיבלו רשות ללכת אל ביתם בארץ כנען.

הבוקר אור

המילה "אור" בפסוק זה אינה שם עצם אלא פועל בבניין קל, ומשמעותו כמו "האיר". הבוקר אור = כאשר הבוקר האיר, כאשר התחיל להיות מואר בחוץ. ראו גם אור = לילה?!. חז"ל למדו מפסוק זה דרך ארץ, שרצוי לצאת לדרך כשיש אור, ולא כשעדיין חשוך (תלמוד בבלי, פסחים ב.).

והאנשים שולחו

שֻלַּח = שוחרר לדרכו; משמעות נוספת של הפועל בלשון המקרא היא: גורש, סולק.

המה וחמוריהם

הפסוק מייחס חשיבות רבה לחמורים - החמורים הם חלק בלתי נפרד ממשק הבית של האדם; ראו החמור - ידידו הטוב ביותר של האדם.