קוד: האם נורמות הלבוש משפיעות על המצוה בתנ"ך
סוג: טעם
מאת: אראל
אל:
דברים כב 5: "לֹא-יִהְיֶה כְלִי-גֶבֶר עַל-אִשָּׁה, וְלֹא-יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה; כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ, כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה
". לפי הפירוש המקובל (ראו למשל רמב"ם,
הלכות עבודה זרה יב יא), מצוה זו תלויה בנורמות החברתיות: אסור ללבוש בגד או תכשיט שאופייני למין השני (למשל, אם רק נשים נוהגות לשים עגילים ורק גברים נוהגים ללבוש מכנסיים, אסור לגבר לשים עגילים ואסור לאישה ללבוש מכנסיים). אם הנורמות החברתיות משתנות - גם המצוה משתנה (למשל, אם יש הרבה נשים שלובשות מכנסיים, זה כבר לא נחשב ל"כלי גבר", ואין בכך איסור).
פירוש זה יוצר מצב מוזר, שבו החוטאים משפיעים על הגדרת המצוות, למשל: אם בתקופה מסויימת רק נשים לובשות עגילים, ואז כמה גברים מחליטים למרוד ולשים עגילים בניגוד לתורה - אז בדור הבא ייתכן שזה כבר יהיה מותר לכל הגברים!
כדי למנוע את המצב המוזר הזה, היה אפשר להגדיר "כלי גבר" ו"שמלת אישה" לפי המצב שהיה בזמן מתן תורה. אך בהגדרה זו יש בעיות גדולות יותר: א. אנחנו לא יודעים מה בדיוק לבשו בני ישראל בזמן מתן תורה - זה לא נמסר לנו במסורת (והממצאים הארכיאולוגיים הם אף-פעם לא חד-משמעיים); ב. אין שום היגיון בקידוש אופנות הלבוש של בני ישראל בזמן מתן תורה - לא נאמר בשום מקום אחר שצריך ללבוש דווקא בגדים מסויימים או דווקא תכשיטים מסויימים;
נשים לב, שמצוה זו - בניגוד לרוב המצוות האחרות בספר דברים - כתובה בגוף שלישי. לפי זה ייתכן, שהמצוה הזאת פונה אל הציבור, ומטילה על הציבור את האחריות לכך שיהיו בגדים שונים לגברים ולנשים. אין זה משנה מה בדיוק נחשב ל"כלי גבר" ומה בדיוק נחשב ל"שמלת אישה" - העיקר הוא שיהיה הבדל בצורה החיצונית. הציבור רשאי לשנות את ההגדרות בכל דור, ובלבד שתישמר ההפרדה החיצונית בין המינים, ולא יגיעו למעשי תועבה (זוהי מטרת המצוה על-פי חז"ל).