קוד: מצוות בגוף שני ומצוות בגוף שלישי בתנ"ך
סוג: כלל_ספר
מאת: אראל
אל:
אבד תאבדון את-כל-המקמות אשׁר עבדו-שׁם הגוים אשׁר אתם ירשׁים אתם את-אלהיהם"), האיסור להקים לה' מזבחות כאלה בכל מקום, המצוה להקריב את כל הקרבנות בבית הבחירה, האיסור לאכול קדשים מחוץ לירושלים, האיסור לאכול דם, והאיסור ללמוד את דרכי הפולחן של הגויים ("
לא-תעשׂה כן לה' אלהיך").
כל-צפור טהרה תאכלו. וזה אשׁר לא-תאכלו מהם..."; ומצוות המעשר.
אך חלק מהמצוות כתובות בגוף שלישי, או בשילוב של גוף שני עם גוף שלישי. לדעתי, המשמעות של מצוה בגוף שלישי היא, שהאחריות על קיום המצוה מוטלת על כל הציבור - הציבור צריך לדאוג לכך, שמי שחייב במצוה זו - יקיים אותה:
לא ייגוש את רעהו ואת אחיו" - הציבור צריך להגן על החייב מפני נגישתו של הנושה (ע' http://www.tora.us.fm/axrimpl/hydepark/794927_1.html למטה).
רק לא-ירבה-לו סוסים, ולא-ישׁיב את-העם מצרימה למען הרבות סוס..." - הציבור אחראי לכך שהמלך לא ירבה לו סוסים. אילו היה כתוב "אל תרבה לך סוסים", היה אפשר לחשוב שהאחריות היא על המלך בלבד, ושאם המלך הרבה לו סוסים - זו עבירה שבינו לבין ה' בלבד; אך מכיוון שהמצוה כתובה בגוף שלישי - זוהי אחריותו של הציבור, הציבור צריך לבחור מלך כזה שלא ירבה לו סוסים (ע"ע מצוות המינוי).
לא-יהיה לכהנים הלויים, כל שבט לוי, חלק ונחלה עם-ישׂראל; אשׁי ה' ונחלתו יאכלון" - הציבור (או המנהיגים שמחלקים את הנחלות) אחראי לדאוג לכך שלשבט לוי לא תהיה נחלה, ושיוכל לאכול את החלקים המגיעים לו מן הקרבנות, כך שיהיה פנוי לעבודת ה'. זו לא אחריותם של הלויים בלבד אלא של כל הציבור, כי הציבור אחראי לאפשר ללויים להתקיים בכבוד (וכמו שנאמר גם בדברים יב 19, בקשר למצוות המעשרות והבכורות - "
השׁמר לך פן-תעזב את הלוי כל-ימיך על-אדמתך")
כי-ימצא חלל... ויצאו זקניך ושׁפטיך ומדדו אל-הערים אשׁר סביבת החלל...": כל הציבור אחראי לביצוע הטקס.
" כי-תהיין לאישׁ שׁתי נשׁים... לא יוכל לבכר את-בן-האהובה על-פני בן-השׂנואה הבכר...": הציבור אחראי לשמור על זכויותיו של הבכור; הציבור צריך למנוע מהאב לבכר את בן האהובה.
לא-יהיה כלי-גבר על-אשׁה ולא-ילבשׁ גבר שׂמלת אשׁה, כי תועבת ה' אלהיך כל-עשׂה אלה": הציבור אחראי לכך שיהיה הבדל בין בגדי איש לבגדי אישה (ע"ע נורמות הלבוש והמצוה)
כי-יקח אישׁ אשׁה ובא אליה ושׂנאה... ולו-תהיה לאשׁה לא-יוכל לשׁלחה כל-ימיו..": הציבור אחראי להגן על זכויותיה של האישה שנפגעה, או להעניש את האישה שחטאה.
לא-יקח אישׁ את-אשׁת אביו... לא-יבא פצוע-דכה וכרות שׁפכה בקהל ה'...", "
לא-יוכל בעלה הראשׁון אשׁר-שׁלחה לשׁוב לקחתה להיות לו לאשׁה אחרי אשׁר הטמאה": החברה אחראית למנוע נישואין אסורים (אולי זו הסיבה שהרבנות במדינת ישראל כל-כך משקיעה בבדיקת מועמדים לנישואין).
לא-תהיה קדשה מבנות ישׂראל ולא-יהיה קדש מבני ישׂראל": הציבור אחראי שלא תהיה זנות ממוסדת.
כי-יקח אישׁ אשׁה חדשׁה לא יצא בצבא ולא-יעבר עליו לכל-דבר נקי יהיה לביתו שׁנה אחת ושׂמח את-אשׁתו אשׁר-לקח": הציבור אחראי לשחרר את החתן מכל חובותיו למשך שנה אחת.
כי-ישׁבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין-לו לא-תהיה אשׁת-המת החוצה לאישׁ זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשׁה ויבמה": הציבור אחראי לשמור על זכויות המת.
מעניין שרוב המצוות שכתובות בגוף שלישי מתייחסות לעניינים שבין איש לאישה. אולי הסיבה היא, שהיצר בנושא זה הוא כה גדול, עד שהאדם לא יכול להתמודד איתו לבד, והחברה חייבת לעזור וליצור אוירה שתאפשר לשמור את המצוות האלו בשלמותן.