קוד: ביאור:שמות יט5 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שמות יט5: "'- וְעַתָּה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי; וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ;'
"
"-
ועכשיו יש לכם, בני ישראל, הזדמנות להמשיך את הקשר בינינו לתמיד:
אם תשמעו בקולי, ותשמרו את מצוות
הברית שאכרות אתכם, אתם
תהיו לי
סגולה - אומה שרק אני לבדי שולט בה, ללא כל כוחות אחרים;
כי כמו שראיתם,
כל הארץ היא שלי, ואני יכול לשחרר אתכם משליטה של כל כוח אחר."
עד לרגע זה, הקשר בין ה' לבין עם ישראל היה חד-צדדי, וביוזמת ה' בלבד: הוא הציל אותם ממצרים והנהיג אותם במדבר עד שהגיעו להר סיני. המילה
ועתה (ועכשיו) מציינת, שברגע זה מתחיל מצב חדש: ה' נותן לבני ישראל אפשרות לבחור, האם הם רוצים להמשיך את הקשר ביניהם.
המילה
אִם מציינת את הבחירה: לבני ישראל יש אפשרות להחליט אם להסכים או לא. זו מילה מפתיעה מאד: אנחנו רגילים לחשוב, שעם ישראל חייב לקיים את התורה; למעשה, ה' מעולם לא הכריח את עם ישראל לקיים את התורה, אלא מלכתחילה נתן להם בחירה:
אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי.
מכאן אפשר ללמוד גם לימינו, שאין לכפות על עם ישראל לקיים את התורה, אלא לעודד את עם ישראל להסכים ולקבל את התורה בכל דור מחדש. ראו גם:
אם בני ישראל יבחרו להמשיך את הקשר עם ה', הם יזכו להיות
סגולה = אוצר השמור לבעליו בלבד. רוב העמים מתנהגים לפי חוקי הטבע הרגילים; ה' כביכול "מסר" אותם לכוחות הטבע שישלטו בהם. לעם ישראל יש הזדמנות להיות ה
סגולה של ה'; הוא יהיה העם היחיד המתנהג מעל לחוקי הטבע, עם שה' אינו מוסר לאף כוח אחר.
וכן נאמר בפסוק הבא "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי
" - "כִּבְיָכֹל אֵינִי מַעֲמִיד וְאֵינִי מַשְׁלִיט עֲלֵיכֶם אֲחֵרִים אֶלָּא אֲנִי
"
(מכילתא). וכן פירש רמב"ן: "והייתם לי סגולה מכל העמים - שתהיו בידי
סגולה כדבר נחמד, לא ימסרנו המלך ביד אחר... ואמר
כי לי כל הארץ, כטעם "
אשר חלק ה' אותם לכל העמים ואתכם לקח ה' "... וכן
ואתם תהיו לי - שתהיו אתם לי ביחוד, ולא כשאר העמים
"
(רמב"ן).
חשוב לשים לב, שהסגולה אינה תכונה מולדת של עם ישראל, אלא היא תוצאה של
בחירה:
אם עם ישראל יבחר לשמוע בקול ה' ולשמור את בריתו -
אז הוא יהיה הסגולה של ה'.
ה' כבר הבטיח לעם ישראל שיהיו לו לעם,
שמות ו7: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים; וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם
". מה מוסיפה ההבטחה "
והייתם לי סגולה "?
- כשבני ישראל היו במצרים, הם עדיין לא הכירו את שלטונו של ה' בכל העולם; הם חיו בתרבות אלילית, וייתכן שחשבו שה' הוא רק עוד אחד מבין הרבה אלים; כמו שכל אל בוחר לו עם, כך ה' יבחר לו את עם ישראל וידאג לו. אולם במהלך יציאת מצרים, למדו בני ישראל שה' שולט בכל העולם, וכל העמים שייכים לו:
כי לי כל הארץ. לכן עכשיו צריך לדייק: בני ישראל לא יהיו "סתם" עוד עם השייך לה', אלא הם יהיו
הסגולה שלו - העם השייך לו בלבד, ללא שליטה של כוחות אחרים.
וכן ב
דברים ד19-20: "אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם... אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם... וְאֶתְכֶם לָקַח ה', וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה
" (פירוט): כל העמים מושפעים מכוחות הטבע, כגון השמש והירח והכוכבים; אבל אותנו לקח ה', הוציא אותנו מהמערכת הזאת, והפך אותנו לנחלה הפרטית שלו - שאין בה שליטה לכוחות אחרים.
על הספר "הצלחתם של מספרי הסיפורים" מאת מרדכי שטנר / חגי הופר.
סמכות אנושית לעומת סמכות א-להית במערכת המשפט / פורום דרישת א-להים באמצעות חקר המקרא.
ועתה - אם עתה תקבלו עליכם יערב לכם מכאן ואילך, שכל התחלות קשות (מכילתא, שבת פז). ושמרתם את בריתי - שאכרות עמכם על שמירת התורה. סגלה - אוצר חביב, כמו (קוהלת ב) וסגלת מלכים, כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים אותם, כך אתם תהיו לי סגולה משאר אומות. ולא תאמרו אתם לבדכם שלי ואין לי אחרים עמכם, ומה יש לי עוד שתהא חבתכם נכרת? - כי לי כל הארץ, והם בעיני ולפני לכלום" (רש"י).
"
ושמרתם את בריתי - הברית אשר כרתי את אבותיכם להיות להם לאלהים ולזרעם אחריהם (בראשית יז ז). ור' אברהם אמר: הברית שיכרות משה עם ישראל אחר מתן תורה, כמו שאמר (להלן כד ח) הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה. ועל דרך האמת: שתשמרו את בריתי לדבקה בי (להלן כג כב), כי אם שמוע תשמע בקולי ועשית כל אשר אדבר
"
(רמב"ן).