קוד: ביאור:שמות כד1 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שמות כד1: "וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר:
עֲלֵה אֶל ה', אַתָּה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק
"
מנהג ישראל לקרוא בתורה בבית הכנסת בימי שבת, שני וחמישי. הקריאה הציבורית בתורה מקורה בימי עזרא ונחמיה, אולם ישנו מנהג אחד שאין לו מקור שם, והוא העליה לתורה.
בימינו, ישנם שמונה עולים לתורה - שבעה מתחלקים בקריאת הפרשה, והשמיני קורא את ההפטרה. הראשון הוא כהן, השני הוא לוי, ומהשלישי והלאה - ישראלים.
ייתכן שהמקור למנהג זה הוא בפסוק שלנו, בו ה' מצווה על משה לעלות אליו כדי לקבל את התורה - או בקיצור "לעלות לתורה". אמנם, הסדר הוא שונה:
הראשון שעלה היה משה -
הלוי; אחריו - אהרן נדב ואביהוא,
הכהנים; ואחריהם -
שבעים איש מזקני
ישראל.
ה' הוא המדבר בפסוק זה; אם כך, מדוע לא נכתב "ואל משה אמר: עלה אליי..."?
1. ייתכן שגם הצורה הזאת היא צורת דיבור תקינה בעברית המקראית - ראו שם פרטי במקום כינוי גוף (כך פירש רמב"ן על-דרך הפשט).
2. ייתכן שהדובר בפסוק אינו ה' אלא מלאך, והוא קרא אל משה ואמר לו לעלות אל ה'. שמו של הדובר לא נזכר כי הוא לא חשוב - ישנם פסוקים נוספים בתנ"ך שבהם לא מפורט שם האומר, וכוונת הפסוק היא "ואל משה אמר
[מי שאמר]
עלה אל ה'
".
3. ייתכן שהדובר בפסוק אינו ה' אלא מלאך, ושמו לא נזכר מסיבה אחרת; כך פירש רש"י את דבריו של רב אידית, שנאמרו במהלך ויכוח עם כופר אחד
(בתלמוד בבלי סנהדרין לח:):: "זהו מטטרון
(הוא אמר 'עלה אל ה''), ששמו כשם רבו
(ה'; לפיכך לא הזכיר שמו, וכתב סתם), דכתיב (שמות כג21)
כי שמי בקרבו
".
4. וייתכן שהדובר בפסוק הוא ה', אולם המילים "עלה אל ה'
" מתייחסות למלאך שנקרא בשם ה'. כך פירש רמב"ן (בפירושו על התורה) את דבריו של רב אידית שם: "והטעם, עלה אל מקום הכבוד אשר שם המלאך הגדול; והכוונה, כי משה יבוא בתוך הענן אשר שם כבוד ה', ולא יבוא אל השם המיוחד,
כי לא יראני האדם וחי...
". השימוש בגוף שלישי נועד להבהיר למשה, שהוא לא יוכל להגיע ממש עד ה' הדובר אליו, אלא לדרגה נמוכה יותר.