קוד: ביאור:שמות לב31 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שמות לב31: "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר 'אָנָּא, חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב;'
"
אנחנו חושבים, שמנהיג טוב הוא מנהיג שתמיד רק מצדיק את עם ישראל ומדבר עליהם טובות. אבל מנהיג טוב צריך לדעת גם להכיר בחטאים ולהתוודות עליהם. כך אנחנו לומדים ממשה רבנו, גדול המנהיגים אוהבי ישראל בכל הדורות. אחרי שעם ישראל חטא בחטא העגל, הוא הודה באשמה: "
חטא העם הזה חטאה גדולה ", והתוודה בשם עם ישראל: "ויעשו להם אלהי זהב ". רק לאחר מכן המשיך וביקש מה' ש
יישא (= יסבול עוד קצת) את חטאתם, ולא ישמיד אותם,
שמות לב32: "וְעַתָּה,
אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם; וְאִם אַיִן, מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ
" (פירוט).
הוידוי נזכר גם בפסוקים נוספים, כשלב הראשון בתהליך התשובה והתיקון:
וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה, וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ".
וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי ידו[יָדָיו] עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי, וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עונת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם; וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה".
וְהִתְוַדּוּ אֶת עונם וְאֶת עון אֲבֹתָם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי, וְאַף אֲשֶׁר הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי".
וישב משה אל ה' - בקריאה ראשונה נראה שמשה
שב (חזר) אל הר סיני והתפלל שם 40 יום ו-40 לילה, כמו בפעם הראשונה. אולם מהקבלה לפסוקים אחרים נראה שמשה לא עלה להר סיני אלא התפלל באוהל מועד; ראו
שלוש פעמים 40 יום. ולפי זה משמעות הפסוק היא, שמשה
שב (חזר) לעמוד לפני ה' בתפילה.
לפי רש"י, גם בוידוי של משה יש רמז ללימוד זכות על עם ישראל, "אלהי זהב - (ברכות לב יומא פו) אתה הוא שגרמת להם שהשפעת להם זהב וכל חפצם מה יעשו שלא יחטאו משל למלך שהיה מאכיל ומשקה את בנו ומקשטו ותולה לו כיס בצוארו ומעמידו בפתח בית זונות מה יעשה הבן שלא יחטא
"
(רש"י). ואכן,
חטא
הוא עבירה מתוך טעות או תאוה: משה משתמש במושג "חטא" כדי לרמוז שבני ישראל לא חטאו במזיד.
לפי הרמח"ל, "כי אין הקב"ה אלא למי שאוהב את ישראל. וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקב"ה מגדיל עליו...
"
(מסילת ישרים יט). זה לא סותר, דווקא מתוך אהבת ישראל, יש להתוודות על חטאי ישראל כדי להתחיל בתשובה ותיקון.