לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת

קוד: ביאור:שמות לה3 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

שמות לה3: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת"

1. על-פי הפשט, הפסוק מתייחס לאש ממש - אסור להצית אש ביום שבת.

הצתת אש היא אחת מ-39 אבות המלאכה; אם כך, מדוע יש צורך להזכיר אותה בנפרד? בדברי חז"ל יש שתי דעות:

• "הבערה לחלק יצאת" - כדי להדגיש שלכל מלאכה יש משמעות וחשיבות בפני עצמה, כך שאם מישהו עשה שתי מלאכות שונות בשוגג, הוא צריך להביא שני קרבנות חטאת שונים.
• "הבערה ללאו יצאת" - כדי ללמדנו שמלאכת ההבערה פחות חמורה ממלאכות אחרות, ומי שעושה אותה עבר רק על "לאו", מצוות לא-תעשה, ולא על איסור סקילה.

הסברים נוספים:

• ייתכן שהמושג "מלאכה", שנזכר בקשר לשבת, אינו כולל הבערת אש. לפי זה, יש בשבת שני איסורים נפרדים: אסור לעשות מלאכה, וחוץ מזה גם אסור להבעיר אש.
  
• איסור הבערת אש חל רק בשבת, אבל בחג שאינו שבת מותר להדליק אש (ע"פ ההלכה מותר לעשות זאת רק ע"י העברה מאש קיימת שהוכנה לפני החג). איסור מלאכה חל גם בשבת וגם בחג, אבל איסור הבערת אש חל רק בשבת.
  
• הדגש על הבערת אש נובע מכך שזו היתה המלאכה הראשונה שה' עשה בבריאת העולם - בריאת האור ביום הראשון. השבת היא זכר לשביתה ממלאכת בריאת העולם, ולכן יש חשיבות מיוחדת לשביתה מהמלאכה הראשונה.

2. חז"ל למדו מכאן גם שאסור להעניש בשבת:

• "זו אזהרה לבית דין, שלא ישרפו בשבת מי שנתחייב שריפה; והוא הדין, לשאר עונשין" (רמב"ם, הלכות שבת כד ז), כלומר הבערת אש היא דוגמה לעונש, וממנה למדים על כל שאר העונשים.
• אפשר גם לפרש, שהבערת אש היא משל לביעור הרע, כמו למשל בפסוק דברים יט19: "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ" ועוד; בשבת אסור לעשות פעולות מעשיות של ביעור הרע מעם ישראל, כמו הענשת חוטאים.

3. ואפשר גם לפרש, על-דרך הדרש, שהכוונה לאש המחלוקת: בשבת מתאספים לבתי הכנסת, לאנשים יש זמן לדבר ולחוות דעתם על ענייני הציבור, וזה עלול לגרום למריבות ולמחלוקת. לכן נאמר: " לא תבערו את אש המחלוקת בכל מושבותיכם ביום השבת... "("הפרשה לדורותיה", הרב אברהם קורמן בשם הרב יצחק עראמה).