בתוך המשכן היו 3 כלים שמידותיהם נכתבו בפירוט בספר שמות:
|
הכלי
|
המידות אמה=חצי מטר
|
|
הארון (שמות כה 10)
|
אמתיים וחצי אורכו, ואמה וחצי רוחבו, ואמה וחצי קומתו
|
|
השולחן (שמות כה 23)
|
אמתיים אורכו, ואמה רוחבו, ואמה וחצי קומתו
|
|
מזבח-הקטורת (שמות כט 2)
|
אמה אורכו, ואמה רוחבו,... ואמתיים קומתו |
יש הבדל בין המידות:
- המידות של
הארון - כולן חצויות (½2 על ½1 על ½1);
- המידות של
השולחן - חלקן שלמות וחלקן חצויות (2 על 1 על ½1);
- והמידות של
מזבח הקטורת - כולן שלמות (1 על 1 על 2).
להבדלים הללו ישנה משמעות מעשית, שהרי כל כלי מסמל תחום אחר בחיי האדם:
-
הארון מסמל את התורה והמצוות (בתוך הארון היו שני לוחות הברית)
-
השולחן מסמל את הצרכים החומריים של האדם (על השולחן היה לחם)
-
מזבח הקטורת מסמל את המותרות, מה שמעבר לצרכים ההכרחיים (על המזבח הוקטרו בשמים).
לפי זה:
- בדברים הקשורים לתורה ולמצוות - אדם אף-פעם לא צריך להרגיש שלם: הוא
תמיד צריך להרגיש שהגיע רק ל"חצי" ממה שהוא מסוגל, ולשאוף ליותר מזה. לכן
בארון כל המידות חצויות.
- בדברים הקשורים לצרכים החמריים של האדם - מותר לאדם להרגיש
שחסר לו, אבל רק קצת - רק כדי להתקיים. לכן בשולחן מידה אחת חצויה והשאר
שלמות.
- ובדברים הקשורים למותרות - אדם תמיד צריך להרגיש שלא חסר לו כלום. לכן במזבח הקטורת כל המידות שלמות.
(ע"פ "כלי יקר" וע"פ "חיוכה של תורה")