קוד: ולא ישמרנו בעליו בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: ע"פ חכמי התלמוד
אל: ע"פ תלמוד בבלי, בבא קמא מה:-מו.
וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם, וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ, וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה - הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת"
אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו - שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר, וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ"
ולא ישמרנו"? חכמי המשנה והתלמוד (במכילתא סימן קו ובתלמוד בבלי, בבא קמא מה:-מו.) נחלקו בשאלה זו:
1. ע"פ רבי מאיר, מי שיש לו שור נגחן חייב לשמור עליו שמירה מעולה - לכלוא אותו במקום בטוח ולא רק לקשור אותו בחבל, ולכן "קשרו במוסרה ויצא והזיק - תם פטור ומועד חייב, שנאמר
ולא ישמרנו בעליו, ולא שמור הוא זה, דברי רבי מאיר
". (זה הנוסח במכילתא; במשנה ובתלמוד הנוסח שונה, ורבי מאיר אומר "אחד תם ואחד מועד חייב
" - גם שור תם חייבים לשמור בשמירה מעולה, הביטוי "ולא ישמרנו" נאמר לגבי שור מועד אך הוא מתייחס לשני המקרים, כי יש גזירה שווה ביניהם).
2. ע"פ רבי יהודה, מי שיש לו שור נגחן יכול להסתפק בשמירה פחותה, ולכן "קשרו במוסרה ויצא והזיק - רבי יהודה אומר, תם חייב ומועד פטור, שנאמר
ולא ישמרנו בעליו, ושמור הוא זה
". בגמרא נחלקו ממה בדיוק הוא פטור - לדעת רב, הוא פטור לגמרי (אולי משום שאנשים יודעים שהוא נגחן ונזהרים ממנו, ולכן אחריותו של הבעלים קטנה יותר), ולדעת רבי אדא בר אהבה, הוא פטור רק מהעונש המיוחד של שור מועד - נזק שלם מהעליה, אבל "צד תמות במקומה עומדת
" - הוא עדיין חייב לשלם עליו כמו על שור תם - חצי נזק מגופו.
3. וע"פ רבי אליעזר, מי שיש לו שור מועד חייב לשוחטו או לפחות לנסר את קרניו - "אין לו שמירה אלא סכין
"; הביטוי "ולא ישמרנו
" הוא הוראה לבעלים, שלא ישמור אצלו את השור המזיק, אלא ינטרל אותו בהקדם האפשרי (רש"י בתלמוד שם).