מוות שיוצא מהגוף - זיבה, זרע ונידה

קוד: מבנה ויקרא טו בתנ"ך

סוג: מבנה2

מאת: אראל

אל:

המוות הוא אבי אבות הטומאה; כל הטומאות שבתורה קשורות בדרך כלשהי למוות.

גם זרע שיוצא מגוף של גבר, או דם-וסת שיוצא מגוף של אישה, יש בהם מוות - יש בהם תאי זרע או ביצית שהיו יכולים להתפתח ליצור חי, אולם, כשהם יוצאים מהגוף הם מתים, ולכן הם טמאים ומטמאים כמו מת.

דיני הטומאה הקשורים למותם של תאי-חיים אלה מפורטים בספר ויקרא, פרק טו. בפרק יש, לאחר הכותרת, " וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹרדַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם...   ארבעה חלקים:

מבנה הפרק הוא כיאסטי (בצורת X - בהצלבה):
שני החלקים הראשונים מתייחסים לגבר (טומאה חמורה וטומאה קלה), ושני החלקים האחרונים מתייחסים לאישה (טומאה קלה וטומאה חמורה); מעיון מדוקדק בפסוקים, ניתן ללמוד על ההבדלים ביניהם.

מפסוק 3, "וזאת תהיה טמאתו בזובו" ניתן ללמוד, שהטומאה של הגבר-הזב תלויה בזובו, כלומר, ביציאת הזרע מגופו, ומכאן:

  1. אם יוצא ממנו זרע שלוש פעמים ברציפות באופן לא טבעי, אפילו ביום אחד, הוא כבר נחשב לזב; כך למדו חז"ל בספרא (סימן קכה): "טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים".
  2. רק יציאה של זרע מטמאת את הגבר, ולא יציאה של דם או נוזלים אחרים; כך למדו חז"ל בספרא (סימן קכז): "בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם".
מפסוק 25, "ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה" ניתן ללמוד, שהטומאה של האישה-הזבה תלויה בימים, כלומר, במספר הימים שבהם יוצא ממנה דם באופן לא טבעי, ומכאן:
  1. רק אם יוצא ממנה דם באופן לא טבעי במשך שלושה ימים רצופים היא נחשבת לזבה; ולא אם יוצא ממנה דם כמה פעמים ביום אחד.
  2. רק יציאה של דם מטמאת את האישה, ולא יציאה של נוזלים אחרים.
(אמנם, משום-מה, חז"ל העלו את האפשרות שצריך להחיל על האישה גם את הדינים של הגבר, ודחו אפשרות זאת בכמה דרכים - בספרא סימן קכז למדו זאת מסוף פסוק 3 - "טומאתו היא", כלומר, הטומאה הנזכרת בפסוק זה היא טומאתו המיוחדת של הגבר: "טומאת האיש בלובן, וטומאת האישה בדם"; ובתלמוד בבלי, בבא קמא כד., למדו זאת מתחילת פסוק 3 - "וזאת תהיה טמאתו" - "למעוטי זבה מראיות"; וכבר תמהו בתוספות שם על הלימוד הזה; ונראה לי שהלימוד בספרא קרוב הרבה יותר לפשוטו של מקרא).

הבדלים אלה כנראה נובעים מהבדלים ביולוגיים בין האיש לאשה - הבדלים שעדיין צריך לחקור.

תגובות