קוד: ביאור:ויקרא כג32 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לה'".
אך בהמשך נזכר תאריך קצת שונה,
ויקרא כג32: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם
בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב,מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם
"
מה משמעות ההבדל?
1. אפשר לפרש ששני התאריכים שוים: "עשור לחודש " שווה " תשעה לחודש בערב מערב עד ערב ". מכאן שהיום מתחיל מהערב - מעת שקיעת השמש. זמן שקיעת השמש נמצא בדיוק על הגבול בין היום הקודם ליום הבא, ולכן אפשר לשייך אותו לשניהם - לתשיעי או לעשירי. "תשעה לחודש בערב " הוא בדיוק הנקודה שבה מתחיל היום העשירי.
אם כך, מדוע נזכר ביטוי זה רק לגבי יום הכיפורים, שנמצא באמצע רשימת החגים בפרק? מדוע לא לגבי "יום תרועה" שנזכר לפניו, או חג הסוכות שנזכר אחריו?
ואין ספק כי גם כל החגים הם מערב עד ערב, אך הוסיף לפרש זה ביום הכיפורים מפני העינוי, שיוודע שצריך להתענות כ"ד שעות שלמות." (שד"ל).
כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב, כאילו מתענה תשיעי ועשירי".
עצם הדבר שהתורה טורחת ומזכירה, וחוזרת ומדגישה מערב עד ערב, הוא פשוט לפשוטו, להודיע כי השבתון והענוי מתחילים מן הלילה. ואם כן סדר הבריאה, למה לי קרא? אלא - סדר הבריאה הוא דבר אחד, וקביעת המועדות הוא דבר אחר" (משה בן דב, ויהי ערב ויהי בוקר - הבריאה והמניין).
ואם היום מתחיל מהבוקר, מדוע השביתה מתחילה מהערב שלפניו? - אולי משום שגם בבריאת העולם, מעשה הבריאה הסתיים בסוף היום השישי, ולכן השבת של ה' התחילה כבר מהערב, ולכן השבת וכל המועדים מתחילים מהערב (שם).