נניח שהימרתם (בקזינו/לוטו/טוטו) וזכיתם בפרס הגדול. רגע לפני שאתם מתחילים לחגוג, תחשבו מאיפה מגיע הכסף שקיבלתם: הוא מגיע מכל אותם אנשים שהימרו ולא זכו. אותם אנשים נתנו את הכסף שלהם, לא כדי לקבל מוצר ממשי (כמו בעסקה רגילה), אלא כדי להרוויח כסף, ובסוף הם לא הרוויחו, ובוודאי רבים מהם מתחרטים על הכסף שבזבזו. אותם אנשים לא באמת ויתרו על הכסף שלהם, ולכן - על-פי ההלכה - הוא עדיין שייך להם. כשאתם לוקחים את הכסף הזה, אתם למעשה לוקחים כסף ששייך לאחרים - וזה גזל!
[הצגתי כאן רק דעה אחת בנושא זה - כדי לקרוא את שאר הדעות מומלץ לעיין באנציקלופדיה תלמודית, ערך "אסמכתא"].
בנוסף לכך, מחקרים מראים שרוב האנשים שזכו בפרס הראשון בלוטו התרוששו זמן קצר לאחר מכן - הם פשוט בזבזו את כל הכסף על שטויות... "מה שבא בקלות - באותה הקלות ייעלם!".
כתוב בתנ"ך " יגיע כפיך כי תאכל - אשריך וטוב לך ": אדם יכול להיות מאושר, רק כאשר הוא מתפרנס מיגיע כפיו, ולא כאשר הוא מתפרנס על חשבונם של אחרים!
כדי שיהיה לכם סיכוי סביר לזכות, אתם צריכים להמר שוב ושוב, פעמים רבות, ולהשקיע סכומים גדולים. "אבל", אתם אומרים, "אולי הפרס הגדול יכסה על כל ההשקעות ובסוף נצא מורווחים?"; בואו נעשה חשבון פשוט: נניח שהפרס הראשון הוא 2 מיליון ש"ח, ואנחנו רוצים להגיע לסיכויי זכייה של 10%; מהי ההשקעה הדרושה?:
באופן כללי, מכיוון שמפעל הפיס תמיד מרוויח, המהמרים תמיד מקבלים פחות מסכום ההימור; לכן, אם תהמר מספיק פעמים, בסוף תזכה, אבל ההשקעה שתצטרך להשקיע תהיה כנראה גדולה יותר מסכום הזכייה!
בדיוק באותו אופן אפשר להוכיח, שבכל ה"מועדונים" להימורים בטוטו ובלוטו אי-אפשר להרוויח לטווח ארוך - בסוף נשארים עם מאזן שלילי!
במושגים מתמטיים אפשר לנסח (ולהוכיח) כלל שנכון תמיד: בהימורים, תוחלת הרווח של המהמרים היא תמיד שלילית .
" הימורים הם מס על אנשים שאינם יודעים מתמטיקה " [ע"פ חנן רוזמרין]
אם יש לך מזל, אל תבזבז אותו על הימורים: עדיף שתשקיע בבורסה. להשקעה בבורסה יש שני יתרונות עיקריים: