איסור לשון הרע, גם בהלכה וגם במשפט הישראלי, מנסה לאזן בין שני עקרונות:
- מצד אחד, זכותו של האדם לשם טוב;
- מצד שני, זכותו של הציבור לדעת על אנשים שאינם ראויים לשם טוב, כגון נוכלים או פוליטיקאים מושחתים, על-מנת שיוכל להיזהר מהם.
המצב הנוכחי, בחוק הישראלי, הוא בעייתי משני הצדדים:
- מצד אחד, אדם המרגיש ששמו הטוב נפגע ומעוניין להגן עליו, צריך ליזום תביעה שתעלה לו הרבה מאד זמן וכסף, ובכלל לא בטוח שיזכה בה. גם אם יזכה, הדבר עלול לקחת זמן רב, שבמהלכו שמו הטוב עדיין יהיה מוכפש בציבור.
- מצד שני, אדם החושף נוכלות או שחיתות ומעוניין לפרסם אותה כדי להזהיר את הציבור, מסתכן בכך שהנוכל יגיש נגדו תביעת-סרק. ההתגוננות מפני התביעה תדרוש ממנו הרבה זמן וכסף, ותעמיד אותו במתח עצום, שמא יפסיד במשפט ויצטרך לשלם סכום שיגרום לו לפשוט רגל (אם הוא אדם פרטי).
בהלכה היהודית
(ראו בספר "חפץ חיים") לשון הרע הוא איסור חמור מאד, אבל אין עליו פיצוי כספי מוגדר. ההלכה קובעת שבעה כללים, שלפיהם יכול
האדם לדעת אם מותר לו או אסור לו להגיד לשון הרע; אולם, הכללים הללו
מכוונים לאדם פרטי ולא למערכת משפט ציבורית.
בהתאם לכך, אני מציע לשנות את החוק הקיים, ולקבוע
הליך מהיר לתביעות דיבה . בהליך המהיר לא ייפסקו פיצויים כלל; השופט יוכל (אם התביעה מתקבלת) לפסוק רק דבר אחד - שהנתבע חייב להוריד את הפירסום הפוגע, ולפרסם התנצלות באותו מקום וצורה שבה פרסם את הפירסום הפוגע. במקביל, התובע יוכל להגיש תביעת דיבה רגילה ולתבוע פיצויים בהתאם לנזק שנגרם לו. ההצעה תשפר את מעמדם של שני הצדדים:
- מצד אחד, אדם המרגיש ששמו הטוב נפגע ומעוניין להגן עליו, יוכל לעשות זאת בהליך מהיר וזול. הוא אמנם לא יקבל פיצויים בהליך המהיר, אבל הוא יקבל את הדבר החשוב לו ביותר - טיהור שמו הטוב באותו אמצעי תקשורת שפגע בו. במקביל, אם הוא מרגיש שנגרם לו נזק, הוא יוכל להמשיך ולתבוע כמו היום.
- מצד שני, אדם החושף נוכלות או שחיתות ומעוניין לפרסם אותה כדי להזהיר
את הציבור, יהיה בסיכון נמוך יותר: לפני שתוגש נגדו תביעה על סכום גדול של פיצויים, תינתן לו הזדמנות להשמיע את דברו בהליך מהיר, שבו - גם אם יפסיד - לא יצטרך לשלם פיצויים אלא רק להתנצל. גם אם התובע ימשיך ויגיש נגדו תביעת פיצויים, מסתבר שההתנצלות שלו תשפר את מעמדו ותקטין את סכום הפיצויים שיצטרך לשלם, אם בכלל.
אפשר לקבוע, שההליך המהיר יתנהל בבית משפט לתביעות קטנות, ובאותו נוהל: אגרה נמוכה, ללא ייצוג משפטי.
מה דעתכם?