מאת: אראל
כשהייתי ילד, העיסוק האהוב עליי ביום כיפור היה - לשחק מונופול... מה כבר אפשר לעשות ביום הארוך הזה? רק לשחק במשחק ארוך באותה מידה...
לאחרונה למדתי, שיש קשר עמוק הרבה יותר בין יום כיפור לבין משחק המונופול.
מתי בכלל המציאו את משחק המונופול?
רוב ספרי ההסטוריה טוענים, שהמשחק הומצא בשנת ה'תרצ"ה (1935), באמצע המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב, ע"י מובטל עני בשם צ'ארלס דארו. לא היה לו כסף לקנות שום דבר, אז הוא התנחם במשחק שבו הוא קונה קרקעות ובתים בכסף מדומה... תוך זמן קצר, חברת משחקים בשם האחים פארקר קנתה את המשחק תמורת תמלוגים על כל מכירה, המשחק נמכר במיליוני עותקים, והמובטל העני נהיה עשיר - והפעם בכסף אמיתי.
אולם, כתבת תחקיר משנת ה'תשס"ד (2004) גילתה עותק של משחק דומה מאד, שיוצר 30 שנה מוקדם יותר, ונקרא משחק אדוני הקרקעות - The Landlord's Game . נבירה בארכיון הפטנטים האמריקאי גילתה, שהמשחק הומצא בשנת ה'תרס"ג (1903), והממציאה היא אליזבת מאגי. חקירה של קורות חייה גילתה, שהיא המציאה את המשחק, לא כדי לספק תעסוקה ונחמה למובטלים עניים, אלא כדי להעביר מסרים חברתיים-כלכליים מהפכניים.
אליזבת מאגי היתה תומכת נלהבת ברעיונותיו של הכלכלן האמריקאי הנרי ג'ורג', שהוציא לאור בשנת ה'תרל"ט (1879) את הספר קידמה ועוני. הנרי ג'ורג' העלה תמיהה, שמטרידה אנשים רבים עד היום: איך ייתכן, שלמרות הקידמה, יש עוני? הקידמה הטכנולוגית מאפשרת לייצר בקלות את כל מוצרי הצריכה החיוניים לכל אזרחי העולם; אם כך, מדוע רוב האזרחים עדיין חיים בעוני?! לאחר סקירה של ארצות שונות במקומות שונים בעולם, הגיע למסקנה, שהקידמה הטכנולוגית גורמת לעליית מחיר הקרקע, ומאפשרת לבעלי הקרקע להעלות את דמי השכירות (נשמע מוכר?). כך, מספר קטן של בעלי קרקע גורפים לכיסם את כל הרווחים הנובעים מהקידמה הטכנולוגית, והעובדים חסרי הקרקע נותרים עניים!
הפתרון שהציע הנרי ג'ורג' היה מס ערך קרקע . לטענתו, דמי השכירות על הקרקע שייכים לחברה כולה, ולא לבעל הקרקע. הרי עליית מחיר הקרקע נובעת מהקידמה הטכנולוגית, שהיא תוצאה של פעילות החברה כולה, ולא מפעילותו של בעל הקרקע. הוא הציע להטיל, על כל אדם שמחזיק בבעלות על קרקע, מס ששווה בגובהו לדמי השכירות על הקרקע.
הנרי ג'ורג' תמך במשק חופשי, והציע לבטל את כל שאר המיסים, ובפרט, את המיסים על עבודה ועל צריכה. כך יתבטלו הפערים הבלתי מוצדקים בין בעלי הקרקע לבין העובדים. הכלכלה תהיה חופשית יותר, ויחד עם זה צודקת יותר.
אליזבת מאגי המציאה את "משחק אדוני הקרקע" כ-25 שנה לאחר פירסום "קידמה ועוני", כדי שיהיה "הדגמה מעשית של המערכת הנוכחית של השתלטות על קרקעות והתוצאות שלה". המשחק מדגים איך דמי השכירות על קרקע מעשירים את בעלי הקרקעות ומרוששים את הדיירים, עד ששחקן אחד זוכה במונופול על כל הקרקעות, וכל השאר "יוצאים מהמשחק". כך, המשחק ממחיש את עקרונות הג'ורג'יזם בצורה שכל ילד יכול להבין. אליזבת' קיוותה, שילדים ישחקו במשחק, ויבינו את חוסר-הצדק. הרי ילדים יודעים יפה מאד להגיד "זה לא פייר! צריך לשנות את החוקים!". כך, כאשר יגדלו, הם יפעלו כדי לתקן את אי-הצדק בחוקים האמיתיים.
בגירסה מאוחרת יותר של המשחק, היתה אפשרות להפעיל "מס ערך קרקע", בהצבעה בין השחקנים, וכך להמחיש את השפעת המס על חלוקת העושר בין השחקנים.
למרבה הצער, המשחק של אליזבת' לא הצליח. צ'ארלס דארו, שכנראה הושפע מגירסה זו או אחרת של "משחק אדוני הקרקע", פיתח את משחק המונופול הידוע, וזכה בכל העושר והתהילה.
בערך באותו זמן שאליזבת' המציאה את "משחק אדוני הקרקע", בחצי השני של כדור הארץ, פרסם
בנימין זאב הרצל את הספר
אלטנוילנד . בין שאר הרעיונות המהפכניים, הופיע שם הרעיון הבא: "
הקרקע לא לי הוא, כי לקחתיו בחכירה אך עד
היובל הבא, כאשר
עשה ידידי רשיד בקחתו בחכירה את הגנות...
שנת היובל - ענה דוד - איננה
תקון חדש, כי אם תקון ישן נושן שיסד משה רבנו. אחרי שבע שמיטות, וכל
שמיטה שבע שנים, נסבו הנכסים הנמכרים בשנת החמשים לבעלם הראשון. אנחנו
שינינו מעט את החק הקדמון. בינינו יסבו הקרקעות לחברה החדשה. משה רבנו
כבר הציב לו למטרה למנוע את הקבץ הרכוש במדה לא-שוה. אתה תראה, כי גם
שיטתנו קולעת אל השערה הזאת ולא תחטיא.
ובעלות מחיר הקרקעות, לא ילך
השכר לכיס היחידים, כי אם לכיס הצבור
"
(
אלט נוי לנד, ספר שלישי, חלק 1) .
הרצל מתייחס כאן, במשפט האחרון בקטע, בדיוק לאותה בעיה שהנרי ג'ורג' מדבר עליה - עליית מחיר הקרקעות. הוא מציע לפתור את הבעיה בעזרת
מצוות היובל המקראית ,
ויקרא כה10: "
וקדשתם את שנת החמשים שנה, וקראתם דרור בארץ לכל ישביה,
יובל הוא תהיה לכם ,
ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו
".
מצוות היובל חורגת באופן משמעותי מדיני הקניין שבתורה: בדרך כלל, התורה מתירה לאדם לעשות ברכושו כרצונו, למכור ולקנות בלי שום מגבלה, פיקוח או רגולציה; אולם, לקרקע בארץ ישראל יש דין מיוחד - אסור למכור אותה לצמיתות; כל מכירה היא רק עד שנת היובל. המפרשים הציעו תשובות שונות לשאלה, מה מיוחד בקרקע, מדוע דווקא קרקע אסור למכור לצמיתות? יש שהדגישו את הצד הכלכלי - הקרקע היא אמצעי ייצור מרכזי, והבסיס לכל פעילות כלכלית; יש שהדגישו את הצד החברתי - הקרקע מאפשרת לבעליה לחיות חיי חופש; ויש שהדגישו את הצד הרוחני - בעלות על קרקע בארץ ישראל מקשרת את האדם לארץ הקודש ( פירוט).
הרצל הדגיש את הצד הכלכלי והחברתי. אמנם, הוא מדגיש שיש הבדל קטן בין ההצעה שלו לבין מצוות היובל: בתורה, כל משפחה קיבלה נחלה, ובשנת היובל כל משפחה חזרה לנחלה המקורית שלה; ב"אלטנוילנד", כל הנחלות שייכות לחברה ציבורית שנקראת "החברה החדשה", ובשנת היובל, החברה הציבורית מקבלת לרשותה את כל הנחלות, ומוכרת אותן מחדש. במצב זה, כל אדם הרוצה להחזיק בנחלה שלו, צריך לקנות אותה מהחברה הציבורית פעם בחמישים שנה. למעשה, הצעתו של הרצל שקולה לחלוטין להטלת מס-ערך-קרקע בגובה של 100% מערך הקרקע, פעם בחמישים שנה.
אגב, הצעתו של הרצל התחילה להתממש עם הקמת הקרן הקיימת לישראל, בערך באותו זמן (ה'תרס"א). לפי חוקי הקק"ל, "
הארץ לא תימכר לצמיתות
" - הקק"ל מחכירה קרקעות לתקופה של 49 שנים. חוקים אלה התקבלו ע"י מינהל מקרקעי ישראל בהחלטתו הראשונה (ה'תשכ"ה). המינהל מחזיק
בבעלותו את רוב הקרקעות, ומחכיר אותן לאזרחים למשך 49 שנים. אמנם, כמו
במשחק "טלפון שבור", גם מצוות היובל עברה שינויים רבים מהתורה ועד ימינו,
וכתוצאה מכך, מצב הקרקעות במדינת ישראל בימינו שונה מאד מדרישת התורה. אבל
זה נושא למאמר אחר.
כאמור, הרצל פירש את מצוות היובל בהתאם לרעיונותיו של הנרי ג'ורג'. האם גם הנרי ג'ורג' עצמו הושפע ממצוות היובל? הוא לא מזכיר בפירוש את מצוות היובל, אבל בין שאר הנימוקים לדבריו, הוא אומר גם: "
כולנו כאן ברשותו השווה של הבורא, כולנו כאן עם זכות שווה ליהנות מהשפע שלו... אין בעולם שום כוח שיכול בצדק לתת בעלות בלעדית על קרקע... כי מה אנחנו בכלל? רק דיירים זמניים ליום אחד!...
"
(
קידמה ועוני, פרק כ ) , בדומה לנאמר בפרשת היובל המקראית, "
כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי
".
מעבר לכך, ערכי התנ"ך השפיעו באופן משמעותי על התרבות האמריקאית. הפסוק מפרשת היובל, "
וקראתם דרור בארץ לכל יושביה
", חרות על
פעמון הדרור, הפעמון שצלצל בעת קריאת הכרזת עצמאות ארה"ב, פעמון הנמצא בפילדלפיה - עיר הולדתו של הנרי ג'ורג'. אם כך, בהחלט ייתכן שהנרי ג'ורג' פירש את מצוות היובל בדומה להרצל - מצווה שנועדה למנוע בעלות פרטית על קרקעות, שהרי כל הקרקעות שייכות לה'.
הרצל, כנראה, לא הכיר את משחק המונופול ולא הושפע ממנו; אבל ישנו ציוני חשוב אחר, שייתכן שהכיר את המשחק ואף נעזר בו בפרשנותו למצוות היובל - זאב ז'בוטינסקי: "
על-פי
התכנית שבמקרא,
ישמרו חיי הכלכלה גם לאחר היובל על חופש מלא של שינויים נוספים. הבריות
יוסיפו לבקש עצות, לחבל תחבולות, להיאבק, להתחרות; מהם יתעשרו, ומהם
יתרוששו; החיים ישמרו על דמותם כזירת התגוששות, ששם אפשר לנחול מפלה
וניצחון, להראות יוזמה ולהכשל בה או להצליח... הסם שכנגד, למשטר החופש
הכלכלי, הוא היובל... בטלים החובות, אדם שנתרושש מחזירים לו את רכושו,
המשועבד נעשה בן-חורין; שוב מתכונן שיווי-משקל;
התחילו במשחק מראשיתו , עד
להפיכה חדשה
"
(
רעיון היובל - השיטה המקראית לצדק חברתי, ה'תר"צ-1930) .
ז'בוטינסקי שהה רבות בארה"ב במסגרת פעילותו הציונית (הוא נפטר בניו יורק ב-1940), וייתכן ששיחק מונופול. אבל בניגוד לכוונתה של אליזבת' מאגי, הוא דווקא לא חשב שיש בעיה כלשהי עם החוקים המאפשרים מסחר חופשי. הרי, סוף סוף, מי שמשחק מונופול נהנה מהמשחק, גם אם הוא מפסיד. ומדוע? - כי זה רק משחק; בסוף מחזירים את כל הרכוש לקופה, ומתחילים מחדש. אם כך, מדוע לא ליישם את אותו רעיון לגבי המשק כולו? במקום להטיל מיסים על קרקעות (כפי שהציע הנרי ג'ורג'), או לרכז את כל הקרקעות בידי חברה ציבורית (כפי שהציע הרצל), ניתן לכולם לקנות ולמכור בלי שום הגבלה, ופעם בחמישים שנה, בשנת היובל, נכריז: "המשחק נגמר!". 100 האנשים העשירים ביותר בישראל (ע"פ הרשימה של גלובס) יקבלו תעודת הוקרה על כך שהם ניצחו במשחק; לאחר מכן, כולם יחזירו את כל רכושם ל"קופה", ונתחיל משחק חדש...
ההתייחסות המהפכנית של התורה לקרקעות, "
כי לה' הארץ
", עברה גלגולים רבים: בזמן המקרא היא התבטאה במצוות היובל; כשעם ישראל יצא לגלות היא "נקברה באדמה" (פשוטו כמשמעו) ומצוות היובל בטלה; לאחר מעל 2000 שנה, היא חזרה לחיים דרך הנרי ג'ורג', בדמות רעיונותיו המהפכניים על "מס ערך קרקע"; היא השפיעה גם על חזון המדינה של בנימין זאב הרצל; ו... בעקיפין, היא השפיעה גם על משחק המונופול הראשון, ועל החזון החברתי של זאב ז'בוטינסקי.
ומה כל זה קשור ליום כיפור? -
יום כיפור הוא היום שבו התחוללה המהפכה של מצוות היובל ,
ויקרא כה9-10: "
והעברת
שופר תרועה
בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם.
וקדשתם את שנת החמשים שנה, וקראתם דרור בארץ לכל ישביה,
יובל הוא תהיה לכם ,
ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו
".
ביום כיפור, פעם בחמישים שנה, תקעו בשופר, החזירו את הנחלות לבעליהן הראשונים, והתחילו מחדש את משחק ה"מונופול" הלאומי.
יום כיפור הוא יום התיקון - היום שבו עם ישראל נדרש לתקן את חלוקת הקרקעות. לא ע"י מס ערך קרקע, גם לא ע"י מסירת כל הקרקעות לחברה ציבורית, אלא ע"י חלוקה שיוויונית של הקרקעות בין בתי האב.
אם כך, מי שמשחק במונופול ביום כיפור, יש לו על מה לסמוך. המסר המקורי של משחק המונופול, הוא אותו מסר של מצוות היובל, שהתבצעה ביום כיפור.
הרעיון הוצג בפוסטר בכנס תורה ומדע ה-20, ניסן ה'תשע"ג, בישיבה יוניברסיטי ירושלים: http://tora.us.fm/tryg/yovl/monoply4.pdf
רעיונות לחידוש מצוות היובל וחלוקת הנחלות בימינו, ראו: "התחילו במשחק מראשיתו" - מצוות חלוקת הנחלות והיובל, מראשית הציונות ועד ימינו, אקדמות , כח, בית מורשה, ה'תשע"ג.