תגובה ל: מצוות תוכחה לישראל שאינו מתנהג כשורה שנכתבה ב20:16:46 08.02.2005
שאלה [אראל]: האם הכלל "
הלעיטהו לרשע וימות " דוחה את מצוות התוכחה לאדם שיש סיכוי שיקבל?
לדוגמה: אם אני מכיר אדם שרוצה ליסוע למסעדה לא-כשרה בשבת, ואני יודע שאין סיכוי שהוא יסכים לוותר על הנסיעה, אבל יש סיכוי שהוא יסכים ליסוע למסעדה כשרה. האם צריך/מותר לנסות לשכנע אותו שיסע למסעדה כשרה?
ואם המצב הפוך, כלומר הוא לא מוכן בשום אופן לוותר על המסעדה, אך יש סיכוי שיסכים ליסוע ביום חול - האם צריך/מותר לנסות לשכנע אותו שיסע ביום חול?
תשובת הרב יוסף אלנקוה :
כבודו מציג את שני אופני שאלותיו כאילו שאתה מוכרח להיות שותף ויועץ לדבר עבירה, היינו שאתה אומר לו כביכול לנסוע בשבת או שאתה אומר לו שלא לאכול כשר. ובכן, לדעתי יש אפשרות פשוטה מבלי לייעץ לעבור עבירה. כלומר:
* אתה יודע שהוא אינו מקפיד לחלל שבת ואם יבקשו ממנו יסע ביום חול ולא בשבת - דבר אתו על חשיבות השבת ויקרתה, ותבקש ממנו שיקפיד לא לנסוע בשבת, ואם רוצה לנסוע למסעדה או לכל דבר אחר שיעשה זאת ביום חול.
* ואם אתה יודע שאתה יכול להשפיע עליו לאכול כשר - תדבר אתו על חשיבות האוכל הכשר, ותבקש ממנו לאכול כשר.
אינך צריך לבקש שיאכל כשר ויסע בשבת או לא יסע בשבת ויאכל טרף ביום חול, אתה תדבר רק על הטוב והחיוב.
והנה, הטיעון של "הלעיטהו לרשע וימות" מקורו בגמרא ב"ק ס"ט, משמעו שכאשר אדם בא לעשות איסור ורוצה לגזול אינני צריך להצילו מאיסור ערלה שיש בפירות שגנב, עיין שם. והסבירו המפרשים שאין זה סותר את הביטוי "מי שאכל שום וריחו נודף יחזור ויאכל שום ויהיה ריחו נודף יותר???" שמשמעו אם יהודי אכל ביום כיפור חלילה נאמר שיאכל שוב ביום כיפור ??? לכן אף אם יהודי עבר עבירה והדביק פת בתנור התירו לו לרדותה כדי להנצל מאיסור החמור מדאורייתא של אפיה ולא אמרו כיוון שחילל שבת הלעיטהו לרשע וימות. וראה בשבת ג ובאו"ח רנ"ד ו'.
ומה גם שבימינו הרשע מחלל שבת או אוכל טרף אינו יודע מהו אוכל כשר ומהי שבת ומה יועיל לנו אם נלעיטהו לרשע? האם ככה יחזור בתשובה או שזה ירתיע אחרים. לא! אלא הוא ישאר ברשעתו.
וכלל זה יהא נקוט בידך - במה שאתה יכול להשפיע לטוב ככה תעשה וככה תפעל ואל תבקש ותחפש דברים אחרים המצויים אצל אותו אדם אלא עזור לו במה שתוכל. ובדרך זו האדם יתקדם ויתקדש.
והנה לך מעשה רב: היה צדיק מיוחד שהוצא עליו הספר "הצדיק מראש פינה" שבערב תשעה באב כשכולם הולכים לבית הכנסת עם נעלי בד וספר קינות בידם והוא לקח עמו את תיק השחיטה. שאלה אותו אשתו רבי לאן אתה הולך? אמר לה יש כאן קיבוץ שהלילה (ליל תשעה באב) עורכים חתונה לזוג ואני הולך לשחוט להם עופות. אמרה לו אשתו חתונה בתשעה באב? אוכלים עופות בתשעה באב? אמר לה הרב, מה את מעדיפה שיאכלו עופות טרפים בחתונה בליל תשעה באב? ויש לו מקור מפורש בגמרא קידושין כ"א "מוטב שיאכלו ישחט בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבלות".
ולכן כל מה שתוכל להשפיע לחיוב ככה תעשה ותראה הרבה ברכה מבחינת השפעה הרוחנית בכל התחומים.
ומצוה גדולה לקרב רחוקים בימין ושמאל יחדיו מקרבת והשיבנו ה' אליך ונשובה אמן.
תשובת הרב דב ליאור : אם עושה בזדון, הש"ך פוסק שמומר אין לגביו דין של תוכחה, לא חייב להוכיחו, והלעיטהו לרשע וימות. אבל אם הוא טועה, מומר לתיאבון, יש ענין להמעיט את האיסור, כל מקרה לגופו.
תשובת הרב שמואל אליהו :
בימינו הענין הוא לנסות לקרב יהודים לאביהם שבשמים בכל כוחינו. לאהוב אותם ולהאיר להם פנים ולהסביר ולהטעים להם את הטעם האלוקי של החיים. טעם שנמצא בהישג ידם והם לא מודעים לו כלל.
"
הלעיטהו לרשע וימות" – מדובר באדם שיודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו. שחבל להשקיע באדם זה רגע של מאמץ – הוא רוצה לחטוא. ימינו רוב הנוער לא מקבל חינוך דתי רציני. או כלל וכלל לא. בדרך כלל מלמדים אותו כלי התקשורות את ההפך הגמור. כמה הדתיים גנבים, עושקים את כספי המדינה, נצלנים וכד’ כך שפלא הוא שנער חילוני עוד מתעניין ביהדות. לכן אין היום רשעים כאלה שדריך לדחותם וכל מה שאתה יכול למעט באיסורו – עשה!