מאת: אהרן אמוזג [ערך]
אל:
נכתב ב: 14:34:42 19.05.2006, כתוספת/תגובה ל: מצוה לדון כל אדם לכף זכות
הנושא: הדן חבירו לכף זכות , דנין אותו לזכות :
המקור : תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכז / ב .
ידועות שתי האמרות מפרקי אבות:
האחת: |
"יהושוע בן פרחיה אומר, עשה לך רב, וקנה לך חבר; והוי דן את כל האדם לכף זכות " . |
[מסכת אבות, א,ו] |
והשנייה: |
"הלל אומר, .................., ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו ". |
והכוונה בעיקר, כאשר רואים מעשיו של אדם שלכאורה אינם ראויים, ואשר בני אדם נוהגים לקפוץ למסקנות ולדון אותו לכף חובה, מבלי להכיר את נסיבות מעשיו.
התלמוד הבבלי פורט את האמרות הנ"ל לדוגמאות קונקרטיות באמצעות סיפורי מעשה - איך לדון אדם לכף זכות, על אף שלכאורה ניראה היה מעשהו בלתי ראוי. להלן מתוך תלמוד בבלי , מסכת שבת , דף קכז/ ב
|
תנו רבנן [שנו, אמרו רבותינו]: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות: |
|
מעשה להבהרה: |
ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעה"ב (*) אחד בדרום, [ל]שלש שנים. |
(*) בעל הבית |
|
ערב יוה"כ (*) אמר לו: תן לי שכרי, ואלך ואזון (**) את אשתי ובני. אמר לו: אין לי מעות. אמר לו: תן לי פירות. אמר לו: אין לי. תן לי קרקע. אין לי. תן לי בהמה. אין לי. תן לי כרים וכסתות. אין לי. הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש. |
(*) יום הכיפורים (**) אזון = אפרנס |
|
לאחר הרגל (*) נטל בעה"ב שכרו בידו ועמו משוי (**) ג' [=שלושה] חמורים. אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים, והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו, נתן לו שכרו (***) . |
(*) רגל = חג [שלש רגלים] (**) משוי = משא (***) בעל הבית לפועל |
|
אמר לו:
- בשעה
שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות,
במה חשדתני?
|
(*) סחורה |
|
- ובשעה
שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה,
במה חשדתני?
|
|
|
- בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע, במה חשדתני? - אמרתי, שמא מוחכרת ביד אחרים היא. |
|
|
- ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות, במה חשדתני? - אמרתי, שמא אינן מעושרות (*) . |
(*) שלא הפרשת מעשר, [אי אפשר לתת פירות לפני הפרשת מעשר]. |
|
- ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות, במה חשדתני? - אמרתי, שמא הקדיש כל נכסיו לשמים (*) . |
(*) תרם לבית המקדש |
|
א"ל
[=אמר
לו]:
העבודה!
(*)
כך היה.
הדרתי כל
נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה,
וכשבאתי אצל
חבירי בדרום התירו לי כל נדרי.
ואתה כשם שדנתני לזכות, המקום ידין אותך לזכות. |
(*) " העבודה !" היא נוסח שבועה, נשבעים בעבודת הקורבנות שנהגו בבית המקדש. |
וסיפור שני : |
מעשה בחסיד אחד שפדה ריבה אחת בת ישראל. ולמלון (1) השכיבה תחת מרגלותיו. למחר ירד וטבל (2) ושנה לתלמידיו. |
(1) כאשר הגיעו למלון (2) להיטהר לפני לימוד תורה ותפילה. |
|
ואמר להם: בשעה שהשכבתיה תחת מרגלותי, במה חשדתוני? - אמרנו, שמא יש בנו תלמיד שאינו בדוק (3) לרבי. בשעה שירדתי וטבלתי, במה חשדתוני? - אמרנו, שמא מפני טורח הדרך אירע קרי לרבי. |
(3) תלמיד שאינו מוכר דיו לרב, ולכן לא רצה להשאיר הנערה בין התלמידים כיוון שלא היה בטוח בהגינות התנהגותם. |
|
אמר להם: העבודה! כך היה. ואתם כשם שדנתוני לכף זכות, המקום ידין אתכם לכף זכות. |
|
ועוד מקרה: |
פעם אחת הוצרך דבר אחד לתלמידי חכמים אצל מטרוניתא (#) אחת שכל גדולי רומי מְצוּיִין אצלה. אמרו: מי ילך? אמר להם ר' יהושע: אני אלך. |
(#) אישה מכובדת, בד"כ מקורבת לשלטון |
|
הלך רבי יהושע ותלמידיו. כיון שהגיע לפתח ביתה, חלץ תפיליו (#) ברחוק ארבע אמות ונכנס ונעל הדלת בפניהן. |
(# התפילין שלו |
|
אחר שיצא ירד וטבל ושנה לתלמידיו, ואמר להם: בשעה שחלצתי תפילין, במה חשדתוני? - אמרנו, כסבור רבי לא יכנסו דברי קדושה במקום טומאה. |
|
|
בשעה שנעלתי, במה חשדתוני? - אמרנו, שמא דבר מלכות (#) יש בינו לבינה. |
(#) ענייני מדינה דיסקרטיים |
|
בשעה שירדתי וטבלתי, במה חשדתוני? - אמרנו, שמא ניתזה צינורא (#) מפיה על בגדיו של רבי. |
(#) רוק, שהוא טמא |
|
אמר להם: העבודה! כך היה. ואתם כשם שדנתוני לזכות, המקום ידין אתכם לזכות |
|