קוד: אנס ורצח
סוג: מאמר
מאת: אראל
אל:
ישנה דעה קדומה לפיה האונס אינו נחשב לחטא חמור בדיני התורה. למעשה ההיפך הוא הנכון, כפי שמלמדים המקורות הבאים.
בפרשת האונס של נערה מאורשה נאמר,
דברים כב26: "
כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ
וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ, כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה
". מפסוקים אלה למדו חז"ל,
שאונס שיש בו גילוי עריות הוא חמור כמעט כמו רצח, כי
באונס כזה יש קלון ופגם גדול לנאנסת, ואלה גרועים כמעט כמו מוות. מכאן
הסיקו שתי מסקנות:
ע"פ ההלכה, אנס צריך לשלם לנאנסת פיצויים כספיים, כמו כל אדם שמכה את חבירו ופוגע בו פגיעה פיסית, משום שאונס הוא קודם-כל מעשה של אלימות פיסית. פיצויים אלה כוללים "בושת" (פיצוי על הבושה שנגרמה לה), "צער" (פיצוי על הצער שנגרם לה), "פגם/נזק" (פיצוי על הנזק שייגרם לה בעתיד כתוצאה מכך שיהיה לה קשה יותר להתחתן), ואם צריך - גם "ריפוי" (כסף שדרוש לצורך רפואתה) ו"שבת" (פיצוי על הפסד ימי עבודה). הסכומים המדוייקים נקבעים ע"י השופטים בכל מקרה לגופו (רמב"ם, הלכות חובל ומזיק א, הלכות נערה בתולה ב).
אם הנאנסת היא נערה בתולה, האנס צריך, בנוסף לכל הפיצויים האלה, לשלם לאביה עוד קנס בגובה של " חמישים שקל כסף "; ע"פ חישובים שונים, הכוונה לסכום המאפשר להתקיים במשך שנה אחת - בערך 50000 ש"ח של ימינו (ראו מין ואחריות).
בפרשת האונס של נערה בתולה נאמר,
דברים כב29: "
וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ, לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו
",
כלומר בנוסף לתשלום הקנס הכספי, האנס חייב לשאת את הנאנסת לאישה (כמובן רק
אם היא רוצה בכך), ואסור לו לגרש אותה - מה שאומר שהוא חייב לדאוג לפרנסתה
כל החיים (ראו
עונשם של אנסים בתורה).
מאמרים נוספים בנושא פיתוי ואונס בתורה (כולל כמה מאמרים על אמנון ותמר)
ניתן למצוא כאן.