כשרוצים לגלות את האמת, סדר הפעולות הנכון הוא - קודם-כל להחליט מהם מקורות-המידע שעליהם אנחנו מסתמכים, ואחר-כך ללמוד מתוך מקורות אלה מה נכון ומה לא נכון. אולם, יש אנשים שפועלים בסדר הפוך: קודם מחליטים מה נכון (או, מה הם רוצים שיהיה נכון...) ולפי החלטה זו - בוחרים את מקור המידע שלהם. זו שיטה לא הגיונית, שעלולה להוביל למסקנות מוטעות. לדוגמה:
טענה: אם אתה לא מאמין בתורה - אז אין לך שום אפשרות להוכיח שיש לך זכות על ארץ ישראל! לכן - אתה חייב להאמין בתורה!
א. יש לו טענה שמוכיחה את זכותו על ארץ-ישראל, שאינה קשורה לתורה,
ב. אין לו טענה מחוץ לתורה שמוכיחה את זכותו על ארץ-ישראל.
במקרה א הוא יכול להמשיך לטעון שיש לו זכות על הארץ גם בלי התורה, ובמקרה ב הוא צריך להסיק את המסקנה המתבקשת ולהפסיק לטעון שיש לו זכות על הארץ. אבל בשום מקרה הוא לא ישתכנע בנכונות התורה כתוצאה מטענה זו. האמונה בתורה יכולה להועיל לו להוכיח את זכותו על הארץ, אבל - אין שום קשר בין תועלת לבין נכונות: העובדה שהאמונה מועילה, לא מוכיחה שהיא נכונה!
הטענה הנכונה יותר היא "כדי שתהיה לנו זכות על הארץ - אנחנו צריכים
לקיים את התורה". אך טענה זו נובעת מהתורה, ואינה יכולה לשכנע אף אחד שיתחיל להאמין בתורה. ע"ע
לא להשתמש בתנ"ך כמקור לזכותנו על הארץ
טענה [בדיון על מקורות ושיטות ללימוד מצוות ]: אם אתה לא מקבל את סמכותו של הרב X - למה אתה הולך עם תפילין בצבע שחור? למה לא בצבע אדום?! לכן - אתה חייב לקבל את סמכותו של הרב X !
א. יש סיבה טובה להניח תפילין בצבע שחור, שאינה קשורה לרב X .
ב. אין סיבה (חוץ מדברי הרב X ) להניח תפילין בצבע שחור.
אם אפשרות א נכונה, כמובן שאין הוכחה שצריך לשמוע בקול הרב X . אם אפשרות ב נכונה, המסקנה היא שלא חייבים להניח תפילין בצבע שחור, ואפשר להניח תפילין בצבע אדום החל ממחר בבוקר. גם כאן אין הוכחה שצריך לשמוע בקול הרב X . בקיצור, הדעה שלנו לגבי התפילין לא יכולה להוכיח שום דבר לגבי הרב X
.
במקרה זה, אם אתם מאד רוצים לדעת, אני חושב שאפשרות א היא הנכונה, ולכן אני מניח תפילין בצבע שחור; אבל זה נושא לדיון נפרד, ואני לא רוצה לסטות מהנושא.
בנוסף לכך, גם אם אנחנו רוצים להיעזר בדברי הרב X כדי לדעת באיזה צבע לצבוע את התפילין - זה לא אומר שאנחנו צריכים לקבל את דבריו גם בנושאים אחרים, שבהם יש לנו מקורות-מידע אחרים.
טענה זו חוזרת בגרסאות שונות, למשל "אם אתה לא מאמין בספר Y - למה אתה לא לוקח תפוז יחד עם ארבעת המינים בסוכות?" או "אם אתה לא שומע בקול חכם Y - למה אתה לא רוצח?" וכו'... כששומעים טענה כזאת, יש פיתוי גדול לסטות מהנושא ולהתחיל לדון בארבעת המינים או באיסור רציחה, ולהגיד משהו כמו "זה לא אותו הדבר, כי ארבעת המינים הם...", או "אי אפשר להשוות, כי איסור רציחה הוא..." וכו'. אולם, כדי שהדיון יהיה ענייני, צריך להתגבר על הפיתוי, ולא לסטות מהנושא, כמו שניסיתי להדגים למעלה.