יוסף, שלמה וספר משלי

קוד: יוסף שלמה וספר משלי בתנ"ך

סוג: כלל_ספר

מאת: אראל

אל:

ע"פ המאמר: יוסף - בבואה של שלמה ויצירתו החכמתית / ד"ר נסים אליקים -> בית המדרש הוירטואלי.

הקבלות בין יוסף לבין שלמה

א. שניהם היו בנים צעירים לאביהם, ואף נקראו "נערים":

ב. שניהם היו אהובים:

שניהם הועדפו, ע"י אביהם, על-פני אחיהם הגדולים: יוסף - על ראובן, שלמה - על אדוניהו.

ג. שניהם נקראו "חכם ונבון", והם שני היחידים במקרא שנקראו בתארים אלה:

ג. שניהם חלמו חלומות שניבאו את עלייתם לגדולה:

ד. שניהם הוכרו כחכמים בעקבות חלום (ראו למעלה):

אלה שני החלומות היחידים שבהם מודגשת היקיצה:

ובשני המקרים נזכר הביטוי וייטב:

ה. שניהם הוכרו כחכמים בעקבות משפט של שניים:

ו. שניהם לימדו עמים אחרים מחכמתם:

ז. שניהם קיבלו שם נוסף:

ח. שניהם נשאו נשים מצריות נכבדות:

הקבלות בין יוסף לבין משלי שלמה

משלי א

בפרק א ישנו קטע המתאר חבורת נוכלים, המנסה לשכנע נער צעיר להצטרף אליהם למבצע של שוד ורצח, משלי א10-19: "י בְּנִי! אִם יְפַתּוּךָ, חַטָּאִים אַל תֹּבֵא. אִם יֹאמְרוּ 'לְכָה אִתָּנוּ, נֶאֶרְבָה לְדָם, נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם. נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּים, וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בוֹר. כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא, נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל. גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ, כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ'. בְּנִי! אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם, מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם. כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ, וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ דָּם. כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל בַּעַל כָּנָף. וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ, יִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָם. כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע, אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח".

מספר ביטויים בקטע זה מזכירים את פרשת מכירת יוסף:

גם המדרש מקשר בין הפרשות: "אם יאמרו 'לכה אתנו נארבה לדם' - אלו אחיו של יוסף, שהיו מצפין ואומרים 'אימתי יגיע הקץ ונהרגנו', וכיוון שבא אצלם, התחילו אומרים זה לזה 'הרי היא השעה, הרי היא העונה', והיתה השכינה משחקת ואומרת 'אוי להם מדמו של צדיק זה', לכך נאמר נצפנה לנקי חינם. ומכולם לא רצה להצילו אלא ראובן... אמר להם 'בואו ואתן לכם עצה', אמרו לו 'מה עצה אתה נותן לנו?' אמר להם 'נשליך אותו לבור כשהוא חי וידנו אל תהי בו', מניין? שנאמר: נבלעם כשאול חיים, ותמימים כיורדי בור - שירד לבור לפי תומו, ולא היה יודע מה היו עושין לו... כל הון יקר נמצא, נמלא בתינו שלל - זו מכירתו של יוסף, שהיה בן יקיר לאביו, שנאמר... נמצא מחיה לפניהם, דכתיב (בראשית מה ה): "כי למחיה שלחני אלהים לפניכם". נמלא בתינו שלל - שמלאו בתיהם כסף וזהב מאוצרותיו של יוסף. אמר רבי יהושע בן לוי: לא נמשכו עשרה הרוגי מלכות אלא בחטא מכירתו של יוסף. אמר רבי אבין: הוי אומר: נפרעו עשרה מכל דור ודור, ועדיין אותו החטא קיים. גורלך תפיל בתוכנו - בשעה שישב יוסף, נוטל הכליד[הגביע] והיה מקיש בו... כיס אחד יהיה לכולנו - שהיו כולם אוכלים על שולחן אחד במסיבה, כיצד היה עושה? נתן לכל אחד ואחד חלק אחד, ולבנימין חמישה חלקים..." (מדרש משלי (בובר) א).

משלי ד

בפרק ד, מתאר החכם את דברי המוסר שלמד מהוריו: הוריו לימדו אותו להשקיע בקניית חכמה ותבונה, כי הם בסופו של דבר יביאו אותו לשלטון, משלי ד1-9: "א שִׁמְעוּ בָנִים מוּסַר אָב, וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה. ב כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ. ג כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי, רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי. ד וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי 'יִתְמָךְ דְּבָרַי לִבֶּךָ, שְׁמֹר מִצְו‍ֹתַי וֶחְיֵה. ה קְנֵה חָכְמָה, קְנֵה בִינָה, אַל תִּשְׁכַּח וְאַל תֵּט מֵאִמְרֵי פִי. ו אַל תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ, אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶךָּ. ז רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה, וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה. ח סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ, תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה. ט תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ".

הדוברים בקטע יכולים להיות דוד ובת-שבע, שלימדו את שלמה בנם להשקיע בחכמה ובתבונה כדי לנצח במרוץ לכתר המלוכה (פירוט);

אולם אותו נאום בדיוק יכול להתאים גם ליעקב ורחל, שלימדו את יוסף, בנם הרך, להשקיע בחכמה ובתבונה, והן בסופו של דבר הביאו אותו למלוכה. הקטע מתאים בתוכנו לדברים שנאמרו על יוסף, לפי התורה או המדרש:

משלי ו, ז, ט

יוסף התמודד עם אשה זרה שניסתה לפתות אותו לנאוף; גם ספר משלי מרבה להזהיר את הנערים מפני אשה זרה המפתה לניאוף. ישנם ביטויים מקבילים רבים בין פרשת יוסף ואשת פוטיפר לבין פרקי האשה הזרה במשלי:

א. רעה:

ב. נער

ג. היום

ד. שור:

ה. מאסר

ו. יוסף נקרא בתנ"ך חכם, ונקרא בפי חז"ל צדיק; שני כינויים אלה נזכרו בפרק ט, המציג ניגוד בין האשה החכמה לבין האשה הכסילה, המנסה לפתות נערים לבוא אל ביתה:

ז. גניבה, לחם

ביטויים

א. יוסף מצא חן בעיני כל רואיו, למשל:

פסוקים רבים בספר משלי מלמדים, שהעוסקים בחכמה ותבונה זוכים לחן:

ב. חכמתו של יוסף לא היתה חכמה עיונית בלבד, אלא היא התבטאה גם בהתנהגות מוסרית, יראת ה':

גם ספר משלי מדגיש, שיראת ה' קודמת לחכמה:

ג. יוסף זכה לברכת ה'

ד. יוסף צבר בר והשביר (מכר) אותו לרעבים, וזכה לברכות על ראשו:

כמו שנאמר בספר משלי:

ה. יוסף, החכם, טבח טבח לאחיו, כמו האשה החכמה בספר משלי:

ו. יהודה הסכים להיות ערב לבנימין לפני יוסף:

ערבות נזכרת גם בספר משלי, והמדרש (בראשית רבה צג א)קישר ביניהם:

ז. יוסף ושלמה נזכרים שניהם בדברי חז"ל כדוגמאות ל"איש מהיר במלאכתו":

תגובות