החכמה מרוממת

קוד: ביאור:משלי ד9 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

הורים חכמים מדריכים את ילדיהם לשפר את מעמדם החברתי על-ידי רכישת חכמה והשכלה:

משלי ד7: "רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה, וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה"

משלי ד8: "סַלְסְלֶהָ - וּתְרוֹמְמֶךָּ, תְּכַבֵּדְךָ - כִּי תְחַבְּקֶנָּה"

משלי ד9: "תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ"

בקטע זה, המתחיל בתחילת פרק ד, מספר שלמה על העצות שנתן לו דוד אביו כשהיה ילד, משלי ד3: "כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי, רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי". שלמה היה בנם הקטן של דוד ובת-שבע. היו לו אחים גדולים ממנו ששאפו לרשת את המלוכה ואף ניסו לחזק את מעמדם בקרב העם בדרכים שונות, למשל אבשלום, שמואל ב טו1: "וַיְהִי מֵאַחֲרֵי כֵן וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם מֶרְכָּבָה וְסֻסִים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו" ואדוניה, מלכים א א5: "וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר 'אֲנִי אֶמְלֹךְ!', וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו". אבל דוד אהב את שלמה ורצה שהוא ימלוך, ולכן ייעץ לו לשפר את מעמדו בדרך אחרת - דרך החכמה והתבונה.

חכמה = הכישרון לשמוע וללמוד מאחרים;   ראשית חכמה - קנה חכמה: במקום לקנות רכב מפואר ועבדים שירוצו לפניך, קנה לך חכמה - רוץ אחרי אנשים חכמים ללמוד מהם.

תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות;   ובכל קניינך קנה בינה: במקום לחשוב תחבולות איך להגדיל את כבודך בעיני העם, חשוב דברי הגיון וטעם ושפר את כישוריך השכליים.

"ראשית חכמה קנה חכמה - תחלת חכמתך למוד מאחרים, קנה לך שמועה מפי הרב; ואחר-כך בכל קנינך קנה בינה - תתבונן בה מעצמך להשכיל הטעמים דבר מתוך דבר" (רש"י). קניית החכמה תביא לך, בסופו של דבר, גם כבוד ומעמד:

סלסל = עסק בהתמדה;   סלסלה - ותרוממך: עסוק בהתמדה בקניית חכמה ותבונה, והיא תרומם ותשפר את מעמדך;   תכבדך כי תחבקנה - אהוב את החכמה והתבונה, והן יביאו לך כבוד.

אבשלום אחיך נהג "לסלסל בשערו" כדי להאדיר את יופיו, שמואל ב יד25-26: "וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד, מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ לֹא הָיָה בוֹ מוּם;   וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ, וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ, וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאֶתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ";   אבל אתה תסלסל בחכמה ובתבונה, והן יתנו לך חן - תתן לראשך לוויית חן.

מגן = מסר, נתן;    עטרה, עטרת = סמל לכבוד ולשלטון;   אבשלום ואדוניה רצו להשתמש ביופיים החיצוני כאמצעי לזכות בשלטון, אבל אתה תעסוק בחכמה ובתבונה והן ימסרו בידך את כתר המלוכה - עטרת תפארת תמגנך.

העצה שנתן דוד לשלמה בנו נכונה, כמובן, לכל אדם - גם ילד שנולד למשפחה ממעמד נמוך יכול לשפר את מעמדו, אם ישקיע בחכמה (למשל ירכוש השכלה פורמלית) או בתבונה (למשל ימציא המצאות מקוריות). 


מקורות ופירושים נוספים

2. הפסוקים נועדו לא רק לאדם שמנסה לשפר את מעמדו, אלא גם לאדם שכבר הצליח לשפר את מעמדו, רכש חכמה ותבונה, וזכה לכבוד ולתפארת. הפסוקים מזכירים לו, שלא יתגאה, אלא יזכור תמיד שהכבוד בא לו רק בזכות החכמה והתבונה ולא בזכות עצמו, ולכן עליו להמשיך תמיד לעסוק בחכמה ובתבונה - "סלסלה - ותרוממך " (ע"פ גליה).

3. ואפשר לפרש שהפסוקים נועדו גם לאדם שנמצא במשבר רוחני. המילה סלסל מזכירה את סלסלות הגפן - הענפים המסולסלים והיבשים שנשארים בגפן גם כשכבר אין בו ענבים. גם כשאדם מרגיש יובש רוחני, בלי שום יין או תירוש של תורה, הוא צריך להיצמד לסלסלות, להצמד לצדדים הטכניים שמזכירים לו את התורה, ובסופו של דבר הן יעזרו לו להתרומם ולצאת מהמשבר - סלסלה ותרוממך (ע"פ גליה). הסלסולים מזכירים תנועה סיבובית, תנועה של סליל, ירידה לצורך עליה.

פסוקים נוספים על ראשית

פסוקים נוספים על תכשיטים

מקראות גדולות:

"" סלסלה - חפשה, היה חוזר עליה לדקדק בה, כמו כבוצר על סלסלות (ירמיהו ו) החוזר והולך בכרם ומשיב ידו לבקש את העוללות; ובלשון חכמים "מסלסל בשערו"" (רש"י)

 "סלסלה   - תהא ממשמש בה בקביעות, ותרומם אותך. סלסלה - ענין משמוש, כמו כבוצר על סלסלות (ירמיהו ו'). ובדרז"ל מסלסל בשערו (נזיר ג')" (מצודות)

"תמגנך - ענין מסירה, כמו אשר מגן צריך (בראשית יד)" (מצודות)

מאמרים מאתר ויקיטקסט:

  • "ינאי מלכא ומלכתא כריכו ריפתא בהדי הדדי, ומדקטל להו לרבנן לא הוה ליה איניש לברוכי להו; אמר לה לדביתהו [לאשתו]: מאן יהיב לן גברא דמברך לן? אמרה ליה: אשתבע לי דאי מייתינא לך גברא - דלא מצערת ליה. אשתבע לה, אייתיתיה לשמעון בן שטח אחוה; אותביה בין דידיה לדידה, אמר ליה: חזית כמה יקרא עבדינא לך? אמר ליה: לאו את קא מוקרת לי אלא אורייתא היא דמוקרא לי, דכתיב (משלי ד ח) סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה!" (בבלי ברכות מח א).
  • "לא הוו ידעי רבנן מאי סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ; שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לההוא גברא דהוה מהפך במזייה, אמרה ליה: 'עד מתי אתה מסלסל בשערך!' (למדנו שהסלסול לשון חיפוש והיפוך)!" (בבלי מגילה יח א,
  • בבלי ראש השנה כו ב).
  • בבלי נזיר ג א
  • ספר שפת יתר לח-עה
  • פרדס רמונים כח ב
  • מדרש משלי (בובר) יא כד
  • רמב"ם ספר קנין

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

תגובות