ילד המתחבר עם פושעים, ישדוד אפילו את הוריו

מאת: אראל

→כח 23— משלי כח 24 — כח 25←

משלי כח24 : "גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְאֹמֵר אֵין פָּשַׁע - חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית."

 סגולות

אדם הגוזל מאביו ומאימו, ואומר "אין זה פשע, לא עשיתי כל רע" - הוא בוודאי חבר של איש רע אשר משחית את נפשו.

 מצודות

גוזל אביו ואמו ואומר 'אין פשע', כי הלא הכל שלי המה אחר מותם - מכל מקום, הוא חבירו של האיש המשחית אנשים אחרים וגוזל רכושם, כי סופו יהיה כמוהו לגזול משל אחרים.


 עצות

הפסוק מזהיר את ההורים להשגיח על החברים של ילדיהם, ולמנוע מהם להסתובב עם חברים רעים: אם אתם רואים אדם ששודד את הוריו ולא רואה בכך פשע, רוב הסיכויים שאותו אדם חבר הוא לאיש משחית, יש לו חבר שלימד אותו להשחית, לגזול ולהרוס, וכך גם השחית את נשמתו.

חברים רעים עלולים לקלקל אפילו את אחד הרגשות הבסיסיים ביותר באדם - רגש הוקרת הטובה כלפי ההורים - ולגרום לבן לגזול את הוריו.

 הקבלות

ישנם פסוקים נוספים המדברים על חובתם של ההורים להשגיח על חבריהם של ילדיהם, למשל משלי כח7: "נוֹצֵר תּוֹרָה בֵּן מֵבִין, וְרֹעֶה זוֹלְלִים יַכְלִים אָבִיו" (פירוט).

 דקויות

גוזל אביו ואמו

יש שפירשו, שהאב והאם בפסוק זה הם משל: "אביו - הקב"ה, אמו - כנסת ישראל" (רש"י); וגם הגזל הוא משל: "המחטיא את הרבים, שגוזל הקב"ה, מפריד ממנו בניו, וגוזל מהם טובה" (רש"י), או "כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל... חבר הוא לירבעם בן נבט, שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים" (ר' חנינא בר פפא, תלמוד בבלי ברכות לה: סנהדרין קב.); "כל הנהנה מהעולם הזה בלי ביטוי ההכרה העמוקה במציאותו של בורא עולם, הוא שולל מהקב"ה, כביכול, את כוח הנהגתו והשגחתו, כגורם יסודי לקיום העולם, ומכנסת ישראל הוא שולל את הייעוד הנצחי שנמסר לה..." (הרב יעקב שכטר, "דברי יעקב" שם).

- אולם, לפי זה, הפסוק לא אומר במה בדיוק מתבטא הגזל, ולכן קשה להפיק ממנו משמעות מעשית.    

- אמנם, בפסוק 20 ישנו רמז לכך שהדבר קשור לברכות - "איש אמונות רב ברכות" (הרב חיים סבתו, "באור פניך", הערות בסוף הספר). אולם, אילו הכוונה היתה לרמוז לברכות, היה ראוי לכתוב את הפסוקים זה ליד זה.

חבר

1. לפי רוב המפרשים (ובפרט פרופ' יהודה קיל ב'דעת מקרא' על פסוקנו), חבר = דומה, מזיק באותה מידה, כמו במשלי יח9: "גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית" (פירוט). לפי זה, הפסוק מגנה את האנשים הגוזלים את הוריהם ואומרים 'אין פשע', למשל משום שההורים לא מקפידים על כך וממילא נוהגים לתת לילדיהם כל מה שהם יכולים. הפסוק מלמד, שגם אדם כזה, הגוזל מאנשים שאינם מקפידים על כך, דומה לאיש משחית, כי הוא משחית את מידותיו הטובות ומתרגל לחיות מרכוש שאינו שייך לו, וסופו שגם יתחבר עם אנשים מושחתים.

2. ומדוע נאמר "חבר לאיש משחית" ולא "נמשל לאיש משחית"? "אלא העניין הוא, לפי שממונו של אדם אינו יוצא לאיבוד אלא אם כן נותנים רשות מלמעלה לאיזה מלאך המשחית שיאבדנו, כי הכל תלוי בגזרה העליונה בלי ספק, כעניין שנאמר", ישעיהו נד16: "וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל" (פירוט), "ונמצא שזה הבן המכלה את ממון אביו נעשה חבר ממש אל המלאך המשחית" (רמ"ד ואלי).

3. ולענ"ד יש לפרש חבר = רע וידיד, כמו בלשון ימינו (ראו פרופ' מרדכי זר כבוד ב'דעת מקרא', הקדמה לספר משלי); מי שגוזל מהוריו - כנראה יש לו חברים שמשחיתים את נפשו.

 לעיון נוסף

→כח 23— משלי כח 24 — כח 25←

תגובות