מבנה משלי ו

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
פרק ו

 דקויות

פרק ו מורכב משלושה נאומים, שבכל אחד שני קטעים:

פסוקים 1-11: ללמוד מהחיות מידות טובות של אחריות כלכלית, זריזות וחריצות:

  • פסוקים 1-5: "בְּנִי! אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ..." - אם קיבלת על עצמך התחייבות כלשהי (כגון ערבות על הלוואה), קיים אותה בזריזות, ואל תיכנס להתחייבויות נוספות, "אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ", "הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ" (פירוט).
  • פסוקים 6-11: "לֵךְ אֶל נְמָלָה, עָצֵל..." - לך ללמוד מהנמלים איך לקחת אחריות על עתידך ועל מצבך הכלכלי: "עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב? מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ?"... "וּבָא כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ, וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן" (פירוט).

שני הקטעים עוסקים במידות דומות - זריזות חריצות ואחריות, ושניהם קוראים לקחת דוגמה מבעלי החיים - צבי, ציפור ונמלה.

פסוקים 12-19: הקשר בין איברי הגוף לבין מידות רעות של הנפש:

  • פסוקים 12-15: "אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן - הוֹלֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה..." - איך לזהות נוכלים לפי שפת הגוף שלהם (פירוט);
  • פסוקים 16-19: "שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה'... לְשׁוֹן שָׁקֶר..." - ה' שונא את המידות הרעות המתבטאות באיברים אלה (פירוט).

שני הקטעים עוסקים באותם איברי גוף - עיניים ולשון, לב ידיים ורגליים; ושניהם מקשרים אותם להתנהגויות שליליות, כגון, חרישת רע ויצירת סכסוכים.

בניגוד לקטעים בקבוצה הקודמת, שעסקו במידת הזריזות, הקטע שלנו מלמד שלפעמים הזריזות אינה רצויה (פירוט).

פסוקים 20-35: לשמור תורה ומצוות כדי להינצל מפיתויים:

  • פסוקים 20-26: "נְצֹר, בְּנִי, מִצְוַת אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" - שמור היטב על המצוות והתורה, כי הן ינחו אותך ויאירו את דרכך בכל מצב בחיים (פירוט); הן ישמרו עליך מפיתויים, ובפרט מאישה נואפת - "לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע, מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה". אל תחשוב עליה, כי התאווה תרושש אותך חומרית ונפשית.
  • פסוקים 27-35: "הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה?!" - על הסכנות שבניאוף, שהוא חמור אף יותר מגניבה, וגורם נזק בלתי הפיך (פירוט).

שני הקטעים קשורים ומהווים רצף אחד. כשהאדם מתהלך בעולם, הוא מוקף בגירויים שמושכים אותו אל ההווה ומסתירים ממנו את העבר והעתיד; הוא מוקף בפיתויים שקוראים לו "ההנאה היא עכשיו!" ושוכח את התוכניות לטווח ארוך; כמו אדם שצועד ביער חשוך, שמאפשר לו לראות רק את הנקודה שבה הוא נמצא, ומסתיר ממנו את המשך הדרך. המצוה והתורה מזכירות לאדם את הערכים הנובעים מניסיון העבר, ואת המטרות החשובות שיש להשיג בעתיד - כמו נר ואור שמאירים את היער החשוך (הקטע הראשון). המצוות עוזרות לאדם לקבוע סייגים שמרחיקים אותו מעבירה, והתורה מלמדת את האדם על הסכנות שבעבירה.

וייתכן שגם שתי הקבוצות הראשונות קשורות לנושאים אלה: הקבוצה הראשונה מתייחסת להתחייבויות שיש לקיים בזריזות (כמו מצוות), והקבוצה השניה מתייחסת לסכנות ולעבירות שיש להתרחק מהן (כמו שמלמדת התורה).

 פרק ו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות